https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A4_%D7%90&feed=atom&action=historyפרשני:בבלי:קידושין פ א - היסטוריית גרסאות2024-03-28T12:00:35Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.39.6https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A4_%D7%90&diff=142999&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-11T13:15:15Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:15, 11 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת קידושין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A4_%D7%90&diff=95298&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:54:48Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|קידושין פ א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנו</b> שסומכים על כך שהם כרוכים אחריה לתלות שהם בניה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> לענין להתירם <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>קדשי הגבול</b>, דהיינו תרומה, שאין אוכלים בה אלא כהנים כשרים. וכיון שמחזיקים אשה כשרה זו לאמם, הרי אף הם בחזקת כשרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> להחזיקם <b style='font-size:20px; color:black;'>ביוחסין, לא</b> מחזיקים אותם בודאות לבני אשה זו. ואם יש ביניהם בנות, הרי הן אסורות להינשא לכהן. שעדיין חיישינן, שמא הן בנות אשה אחרת הפסולה לכהונה, והרי הן חללות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן אמר</b>: סומכים על כך שהיא אמם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> לענין להחזיקם <b style='font-size:20px; color:black;'>ביוחסין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואזדא</b>, והולך <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן לטעמיה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מלקין על החזקות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>די בכך שדבר מוחזק אצלנו כאיסור, אף אם אין לנו עדות ברורה על כך שהמעשה היה אכן מעשה עבירה, כדי להעניש על כך בעונש מלקות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. ולא רק לענין עונש מלקות בלבד אמרו, אלא אף <b style='font-size:20px; color:black;'>סוקלין ושורפין על</b> פי <b style='font-size:20px; color:black;'>החזקות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מיהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין שורפין תרומה על החזקות</b>. שאם לא נטמאה התרומה בודאות, אלא שלפי מה שמוחזק לנו יש להניח שנטמאה (וכגון שנגע בה תינוק שלא ראינוהו שנטמא, אבל הוא מוחזק כטמא, משום שדרכו לחטט באשפה שיש בה תדיר שרצים ונבילות), אין שורפים אותה כדין תרומה טמאה, אלא תולין אותה (לא אוכלים ולא שורפים) כדין טומאת ספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן את דברי רבי יוחנן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. "<b style='font-size:20px; color:black;'>מלקין על החזקות</b>" - היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>אופן שמצאנו בדברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רב יהודה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב יהודה</b>: אשה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הוחזקה</b> ל<b style='font-size:20px; color:black;'>נדה בשכינותיה</b>, שראוה שהיא לבושה היום בבגדים הרגילה ללבוש בימי נדותה, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>בעלה</b> בא עליה, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לוקה עליה משום</b> לאו של <b style='font-size:20px; color:black;'>נדה</b>. ואף שלא נתברר בעדים שהיא טמאה, די בכך שהיא מוחזקת בכך על פי לבושה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כתב החזון איש שאין החזקה נחשבת לחזקה אלא אם יתאמת הדבר בלבות בני אדם, ולא יסתפקו בדבר. כי אם באו לעיר זוג פוחזים, והאיש אומר "זו היא אשתי" והאשה אומרת "זה בעלי", ואנשי העיר מסופקים בדבריהם וחוששים שיש עצת זימה ביניהם, הרי בני הזוג הללו לא יוחזקו לעולם כבעל ואשה. וכן אשה שלבשה בגדי נדותה אך לפי הכרת אנשי מקומה לא יחשבו זאת לאות נאמן על נדותה, לא תוחזק בזה לנדה. אלא העיקר הוא לפי החלטת בני אדם. וההנהגה הרגילה בין בני אדם, המעידה ומתאמת בלב הרואים, היא כעדות גמורה. והביא החזון איש את דברי הגרע"א (בסימן קכא) שאשה ובתה שבאו והחזיקו עצמם כגרים, הרי אף על גב דמתחילה הם היו צריכים עדים מן הדין, כיון שהוחזקו שלשים יום ולא הסתפקו בהם, הוי חזקה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. והא דאמר: "<b style='font-size:20px; color:black;'>סוקלין ושורפין על החזקות</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>אופן <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>מצאנו בדברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר רב הונא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבה בר רב הונא: איש ואשה</b> עם <b style='font-size:20px; color:black;'>תינוק ותינוקת, שהגדילו בתוך</b> אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>הבית</b>, הרי הם מוחזקים לנו כבעל ואשה, והילדים הם בחזקת בניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם בא הבן על האשה, הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>נסקלין זה על זה</b>, משום שהיא בחזקת אמו, והבא על אמו שניהם בסקילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם בא האיש על הבת, הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>נשרפין זה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>על זה</b>. משום שהיא בחזקת בתו, והבא על בתו שניהם בשריפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמע מינה, אף שאין עדות בדבר היותם קרובים, די בזה שהוחזקו בכך לעונשם בעונש מיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמעון בן פזי, אמר רבי יהושע בן לוי, משום בר קפרא: מעשה באשה שבאת לירושלים, ותינוק מורכב לה על כתיפה, והגדילתו</b>, וכשהגדיל <b style='font-size:20px; color:black;'>בא עליה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>והביאום לבית דין, וסקלום</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> סקלום <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שבנה ודאי</b> היה, שהרי לא היו עדים בדבר זה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מפני ש</b>היה <b style='font-size:20px; color:black;'>כרוך אחריה</b>, הוחזק כבנה. ומשום החזקה בלבד סקלום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הא דאמר רבי יוחנן "<b style='font-size:20px; color:black;'>אין שורפין תרומה על החזקות</b>" - כבר נחלק בענין זה עם ריש לקיש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי שמעון בן לקיש: שורפין על החזקות</b>. שתרומה שהיא טמאה על פי חזקה, הרי היא כודאי טמאה, ודינה בשריפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן אומר, אין שורפין</b> את התרומה משום שהיא מוחזקת בטומאה, אלא תולין אותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואזדו</b>, והלכו רבי יוחנן וריש לקיש בזה <b style='font-size:20px; color:black;'>לטעמייהו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: תינוק שנמצא בצד העיסה</b>, ואין ידוע אם טמא הוא או לא, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> ובידוע שנגע בעיסה, שהרי מעט מן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>בצק בידו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר מטהר</b> את העיסה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> רש"י מבאר שהספק הוא אם התינוק טמא או לא, אבל ודאי לנו שהוא נגע בעיסה. והריטב"א חולק וסובר שכל מקום שהיה ודאי מגע, אי אפשר להעמיד את הדבר על חזקתו, ולכן העמיד שהספק הוא אך נגע התינוק, אך התינוק עצמו ודאי טמא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים מטמאין: מפני שדרכו של תינוק לטפח</b> (לנגוע) בשרצים ונבילות שבאשפה, ועל כן הוא בחזקת טמא, וטימא את העיסה במגעו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והוינן בה: מאי טעמיה דרבי מאיר</b> המטהר?! והרי ודאי יש לחוש לכך שדרכו של תינוק לטפח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנין: <b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר</b> רבי מאיר, אף ש<b style='font-size:20px; color:black;'>רוב תינוקות מטפחין</b>, מיהו, ישנו <b style='font-size:20px; color:black;'>מיעוט</b> של תינוקות ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מטפחין</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מכיון שה<b style='font-size:20px; color:black;'>עיסה</b> עומדת <b style='font-size:20px; color:black;'>בחזקת טהרה עומדת</b>, שהרי עד שלא נולד הספק שלפנינו היתה טהורה, אמרינן: העמד דבר על חזקתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שאנחנו הולכים בכל מקום אחר הרוב, שאני הכא שיש כנגדו חזקה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>סמוך מיעוטא</b> של "אין מטפחין" <b style='font-size:20px; color:black;'>לחזקה, איתרע</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b> (הורע לו) <b style='font-size:20px; color:black;'>רובא</b>. והיינו, שחזקת הטהרה של העיסה גוברת עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבי מאיר לשיטתו, שחושש למיעוט, וסובר שאינו בטל לגמרי, והיכן שמצטרף אליו בירור כלשהו, הרי הוא מקלקל את הרוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b> סוברים: כיון שהולכים אחר הרוב, נעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>מיעוטא כמאן דליתא דמי</b> (כמי שאינו קיים כלל). וכיון שהחזקה עומדת לבדה כנגד הרוב, הלא קיימא לן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רובא וחזקה רובא עדיף</b>. וגוברת סברת "רוב תינוקות מטפחין" על חזקת הטהרה של העיסה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ריש לקיש משום רבי אושעיא</b>: חזקת רוב <b style='font-size:20px; color:black;'>זו</b> של "רוב תינוקות מטפחין", <b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b> חזקה <b style='font-size:20px; color:black;'>ששורפין עליה את התרומה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין זה ממש דין "חזקה", אלא דין "רוב". מיהו, דומה הוא לחזקה. משום שהוא רובא דליתא קמן (שאין נמצאים רוב תינוקות העולם לפנינו), אלא שידוע לנו כן על פי טבעו של רוב העולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר: אין זו חזקה ששורפין עליה תרומה</b>. ולשיטתו הוא, שאין שורפים תרומה על פי החזקות, אלא תולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא איזו</b> היא ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חזקה לרבי יוחנן</b>, שאף הוא מודה בה <b style='font-size:20px; color:black;'>ששורפין עליה את התרומה?</b>!</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מודה הוא במקרה המובא להלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדתנן: עיסה</b> הנמצאת <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוך הבית, ושרצים</b> טמאים <b style='font-size:20px; color:black;'>וצפרדעים</b> (שאינם מטמאים במגעם) <b style='font-size:20px; color:black;'>מטפלים שם</b> (ונופלות חתיכות מגופם באותו בית).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונמצאו חתיכות בעיסה</b>, ואין ידוע אם החתיכות מהשרצים הן, וטימאוה, או מהצפרדעים הן, והיא טהורה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם רוב</b> בעלי החיים שבבית הם <b style='font-size:20px; color:black;'>שרצים</b>, הרי העיסה <b style='font-size:20px; color:black;'>טמאה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>רוב</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>צפרדעים</b>, הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>טהורה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורוב זה הוא "רובא דאיתא קמן" (שישנו לפנינו), ואינו דומה לרוב של "רוב תינוקות מטפחים" שאינו נמצא לפנינו, אלא ידוע לנו בידיעה כללית בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וברוב זה, אף רבי יוחנן מודה שדינו כודאי. ואם התרומה מוחזקת כטמאה על פי רוב זה, הרי היא נשרפת כדין טומאה ודאית. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> החילוק בין צפרדעים ושרצים ובין תינוק בצד העיסה, לפי רש"י הוא משום שבשרצים הרוב הוא "רובא דאיתא קמן", ואינו רוב שנובע מ"חזקה", ולכן יש ללכת אחר הרוב בודאי אפילו לשרוף את התרומה, ואילו ב"רובא דליתא קמן" אין זה רוב ממש אלא שכך מוחזק לנו, ולכן אין זה ודאות מוחלטת, ולא שורפים עליה את התרומה. ואילו הריטב"א מחלק, שבחתיכות שרצים מדובר שהיה ודאי מגע, ובמקום שיש ודאי מגע אין כלל חזקה של העיסה, ודינה כמו החתיכות. אבל בתינוק לא היה ודאי מגע, ולכן מצרפים את חזקת העיסה למיעוט התינוקות שאינם מטפחים והוי כפלגא ופלגא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כותיה דרבי יוחנן: שני דברים אין בהם דעת לישאל, ועשאום חכמים כמה שיש בהם דעת לישאל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אשה סוטה, היא אשה שקינא לה בעלה שלא תסתתר עם איש פלוני, והלכה ונסתרה עמו, אסרה אותה תורה על בעלה, והחזיקה אותה התורה כאילו היא טמאה ודאית, עד שלא תשתה מי סוטה. זאת, אף שלא נודע בבירור שנבעלה לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן למדנו, שכל ספק טומאה ברשות היחיד, ספיקו טמא. ולענין זה, כל מקום שלא נמצאים בו יותר משני אנשים, נחשב לרשות היחיד. שהרי אף בסוטה רק שנים היו, שאם היה שם עוד איש מלבד האשה והבועל, כבר אין זו סתירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל מקום שנמצאים בו שלשה אנשים, הרי הוא כרשות הרבים. וספק טומאה ברשות הרבים ספקו טהור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן למדנו משם, שדוקא כשנולד הספק על ידי אדם בר דעת, שיש בו דעת להשאל על הספק, אמרינן שספיקו ברשות היחיד טמא. כמו בספק של טומאת סוטה, שנולד הספק באשה, שיש בה דעת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם נולד הספק בדבר שאין בו דעת לישאל, כגון שהטומאה באה שלא על ידי אדם, הרי אף ברשות היחיד ספיקו טהור, כי מעמידים על חזקת טהרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרו חכמים בברייתא, שיש שני דברים, שעל אף שהם ספק ב"דבר שאין בו דעת לישאל", והיה מן הדין לטהרם, בכל זאת החמירו בהם חכמים כאילו היו דבר שיש בו דעת לישאל, וטימאום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואלו הם: <b style='font-size:20px; color:black;'>תינוק, ועוד</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אחרת</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תינוק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דאמרן</b> לעיל, שאם נגע התינוק בעיסה הרי היא טמאה, אף שאינו טמא בודאי. וכיון שתינוק אין בו דעת לישאל על הספק, היה לנו לטהר ספק זה ולהעמיד את העיסה או את התינוק בחזקת טהרה. ואף על פי כן החמירו בו חכמים, וטימאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד אחרת</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא?</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כמו ששנינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>עיסה</b> הנמצאת <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוך הבית, ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>תרנגולים ומשקים טמאים</b> נמצאים <b style='font-size:20px; color:black;'>שם</b>,</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0157_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div>Micropedia bot