פרשני:משנה:ברכות ה א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

משנה:ברכות ה א

המשנה עוסקת בהדרכה מהי ההנהגה הנכונה שינהג בה האדם כהכנה לתפילה.
המשנה מדריכה ואומרת ש"אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש".
'כובד ראש' - משמעו רצינות, הכנעה ומורא^[1].
למסקנת הגמראברכות ל ב^[2] דין זה נלמד מהפסוק בתהילים תהלים ב יא "עבדו את ה' ביראה". וכפי שמפרש רש"י (שם) שהתפילה, שהיא לנו במקום עבודה - כלומר, במקום עבודת הקרבנות - תהא ביראה.

♦ המשנה מוסיפה ומספרת שמנהג חסידים הראשונים היה לשהות שעה אחת קודם התפילה, ורק לאחר מכן להתפלל.
הטעם שנהגו כך, הוא בכדי להכין את עצמם לתפילה מתוך התבוננות, כוונה והכנעה.

♦ המשנה מוסיפה שההכנעה בעמידה בתפילה לפני רבש"ע צריכה להיות כה גדולה, עד כדי כך שאפילו אם המלך שואל בשלומו - לא יפסיק מתפילתו בכדי להשיבנו. ואפילו נחש כרוך על עקבו - לא יפסיק מתפילתו ע"מ להסיר את הנחש מרגלו.

אמנם, יש לציין שהרמב"ם בפירושו למשנהברכות ה א כתב שזה דווקא במלך ממלכי ישראל, אבל למלך ממלכי עכו"ם - יפסיק מתפילתו וישיבנו, שהרי הוא יכנס לסכנת נפשות אם לא יעשה כן.

כמו כן, מוסיף הרמב"ם, שדברי המשנה "ואפילו נחש כרוך על עקבו - לא יפסיק", זה דווקא בנחש, שבד"כ אינו נושך, אך בעקרב ואפעה וכדו' שדרכם לישוך תמיד - יפסיק מתפילתו מפני סכנת נפשות.^[3].