פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ב ו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ב ו אסור לאדם לומר דברים של חנופה ושקר, שלא יאמר דבר אחד בפיו, ובליבו יחשוב דבר אחר -ואמר את דברו רק כדי להחניף לשומע. אלא תיהיה פנימיותו של אדם כחיצוניותו ומה שהוא אומר בפיו יהיה זהה למה שהוא באמת חושב בליבו. ואסור לגנוב את דעתם של האנשים על ידי כך שיצור אצלם תחושה של אמון (ברמאות) בו למרות שבאמת הוא עושה מעשים לא כשרים, ואפילו את דעת הגוי אסור לגנוב. למשל: לא ימכור לגוי בשר נבלה ויאמר לו שזה בשר של בהמה שנשחטה (בשר הבהמה השחוטה נחשב טוב יותר), וכן לא ימכור נעליים עשויות מעור של נבלה ויאמר שזה נעליים שעשויות מעור של בהמה שחוטה, ולא יפציר בחברו שיבוא לאכול אצלו כאשר הוא יודע שחברו לא יבוא אליו, ולא יוציא לו מאכלים יקרים כשהוא יודע שחברו לא יאכל מהם, ואם הוא צריך לפתוח חביות יין בשביל למוכרם לא יפתחם כשחרו מגיע אליו שכך יגרום לחברו לחשוב שהוא פותח אותם למענו ובשביל כבודו (בכל המקרים האלה האדם יוצר אצל החבר תחושה של חברות וקרבה ושהוא מכבד אותו כאשר זה לא באמת ככה). וכן כל דבר שיש בו גנבת דעת וחנופה אסור. אלא יקפיד לדבר דברים אמיתים ותיהיה רוחו נאמנה שלא ישקר או ירמה, ויהיה ליבו טהור ככל שקר ומזימה.