פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ד יג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ד יג אדם צריך תמיד לדאוג שהמעים שלו יהיו רפוים ורכים-שיכול להתפנות בקלות ולא מתקשה להוציא-שיהיו קרובים לשלשול. וזה כלל גדול ברפואה: אם אדם מתקשה או לא מצליח להתפנות (גדולים) יבואו עליו מחלות קשות. ואם המעיים שלו מתקשים ולא קל להתפנות ירפה אותם בדרך הבאה: אם הוא אדם צעיר-יאכל מוקדם בבוקר עלים של שיח המלוח (שיח שגדל במדבר בעל עלים מלוחים) שלוקים במים חמים ומתובלים בשמן, רוטב הבא מדגים (ליתר באור במושג "מוריס" ראה הלכה י)ומלח, ויאכלם בלא לחם. אפשרות נוספת היא לשתות מים ששלקו בהם סלק עלים או כרוב בשמן מלח ורוטב הבא מדגים. ואם הוא זקן ורוצה להרפות מעיו ישתה בבוקר דבש מעורב במים חמים , יחכה כארבע שעות ואחר כך יאכל את סעודתו. ואם לא הצליח להרפות את מעיו על ידי שתייה\אכילה אחת יחזור על זה במשך שלושה או ארבעה ימים עד שהמעיים שלו יתרפו ויתרככו.