פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות תלמוד תורה ג ו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

משנה תורה לרמב"ם :הלכות תלמוד תורה ג ו מי שרוצה לקיים את המצווה של לימוד תורה, בצורה שבה ראוי ללמוד תורה ועל ידי כך להיות חלק מהמעמד המיוחד של לומדי התורה. צריך לנהוג כך: כל רצונו, מחשבותיו וכוחו השכלי יהיו מכוונים ללימוד תורה ולא יסיח את מחשבתו ורצונותיו לדברים אחרים, ולא ישאף להשיג את המעמד של לומד תורה עם עושר וכבוד ביחד, כיוון שכל כולו צריך להיות מרוכז בהשגת התורה. אלא כך יתנהג מי שרוצה להשיג את כתר התורה: יאכל את המינימום הנדרש-לחם עם מלח, ולא יטרח לישון בצורה נוחה אלא ישן על האדמה, ויחיה חיים של צער גופני (אין הכוונה שאדם צריך לכתחילה לנהוג בדרכים של סבל גופני-לאכול קצת ולישון קצת וכדו', אלא הכוונה שאפילו כשהתנאים כל כך קשים הוא צריך ללמוד תורה אם הוא רוצה לקנות כתר תורה, ואם יש לו תנאים טובים אין זה גורע). וכל זמנו יעמול בלימוד התורה, ואתה לא חייב לסיים ללמוד את כל התורה, ומצד שני אין לך להרגיש חופשי ממנה ולהתבטל מלימודה (שלא יחשוב שכיוון שלא מחויב ללמוד הכול הוא יכול להתרפות מהלימוד). אלא לפי רוב לימודך יהיה שכרך. והשכר לא נמדד לפי רוב טכני של לימוד, אלא לפי העמל והצער שאדם השקיע בלימוד התורה.