פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ב א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ב א


סעיף א - האיסור לשאת אשה פסולה

הגמרא בקידושין ע א מביאה כמה מימרות בחומרת הנושא אשה שאינה הוגנת לו. הקב"ה לא מעיד עליו, הוא גורם לעולם שיהיה שממה, אליהו כופתו והקב"ה רוצעו, והשכינה שורה רק על משפחות מיוחסות שבישראל. הגמרא אומרת שסימן למשפחה מיוחסת הוא כששומע חרפתו ושותק.

טור ושו"ע: לא ישא אדם אשה שיש בה פסול, וסימן למשפחה מיוחסת הוא כששומע חרפתו ושותק.

ב"ח: רש"י סובר שכששותק הוא מעלה דווקא כשמחרפים אותו בדברים כלליים, אך אם מעליבים אותו בכל מה שקשור לייחוס - אם הוא שותק זו סיבה לחשוש. אך שאר הראשונים סוברים שגם בענייני יוחסים, שתיקה היא מעלה ורק כשיש בו ספק פסול מוטל עליו למחות כשאומרים לו שהוא ממזר (רמב"ן, רשב"א, מגיד משנה וטור).


⦿ נשיאת אשה לשם ממון

רמ"א: הנושא אשה פסולה לשם ממון יהיו לו בנים שאינם מהוגנים. אם היא לא פסולה מותר לשאת אותה לשם ממון (וכשחמיו נותן לו ברצון טוב - ח"מ). אין להתעכב מלהינשא בגלל ממון שחמיו הבטיח לו ולא נתן.

חתם סופר: אפילו אם אין לו ממה להתפרנס, לא יתעכב מלהתחתן בשביל הכסף שחמיו הבטיח (כי הסיבה שאין לדחות היא בגלל הרהורי עבירה).

☜ מצד הדין החתן רשאי לעכב במצב כזה, אפילו כשאבי הכלה לא יכול לעמוד בהבטחתו בגלל סיבה שהתחדשה אחרי האירוסין (ערוך השולחן, וכך פסק הנישואין כהלכתם). אי אפשר לכפות חתן לכנוס את ארוסתו אפילו אחרי הקידושין אם לא קיימו את ההתחייבות הכספית כלפיו (של"ה).

סעיף א[edit]

לא ישא אדם אשה שיש בה שום פיסול (קידושין עא,א). הגה: כל הנושא אשה פסולה משום ממון, הויין לו בנים שאינם מהוגנים. אבל בלאו הכי, שאינה פסולה עליו אלא שנושאה משום ממון, מותר (תשובת ריב"ש סימן ט"ו). מי שרוצה לישא אשה פסולה, בני משפחתו יכולין למחות בו (הר"ן פרק המוכר[1]). ואם אינו רוצה להשגיח בהם, יעשו איזה דבר לסימן שלא יתערב זרעו בזרעם (כתובות כח,ב). ומי שפסקו לו ממון הרבה לשדוכין וחזרו בהם, לא יעגן כלתו משום זה ולא יתקוטט בעבור נכסי אשתו, ומי שעושה כן אינו מצליח ואין זיווגו עולה יפה, כי הממון שאדם לוקח עם אשתו אינו ממון של יושר, וכל העושה כן מקרי נושא אשה לשם ממוןא, אלא כל מה שיתן לו חמיו וחמותו יקח בעין טוב ואז יצליחו. (ב"י[2] בשם א"ח).

א. נושא לשם ממון: ח"מ,ב"ש – האיסור הוא דוקא לישא פסולה, לעגן כלתו או להתעכב מלהינשא בשביל ממון.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[edit]

  1. מט,א
  2. סימן סו