פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ב ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
 
(הוספת קישור למקור)
שורה 7: שורה 7:
המשנה בתחילת פרק עשרה יוחסין אומרת שעזרא העלה איתו מבבל את כל סוגי הייחוס, החל מכהנים וכלה בממזרים ואסופיים. רבי אלעזר אומר שהוא לקח את כל הפסולים וממילא נשארו בבבל רק משפחות כשרות. לפי המשנה והגמרא הזאת, רק בבבל סתם משפחה בחזקת כשרות, אך בארץ ישראל ובשאר הארצות חובה לבדוק שהמשפחה לא פסולה.
המשנה בתחילת פרק עשרה יוחסין אומרת שעזרא העלה איתו מבבל את כל סוגי הייחוס, החל מכהנים וכלה בממזרים ואסופיים. רבי אלעזר אומר שהוא לקח את כל הפסולים וממילא נשארו בבבל רק משפחות כשרות. לפי המשנה והגמרא הזאת, רק בבבל סתם משפחה בחזקת כשרות, אך בארץ ישראל ובשאר הארצות חובה לבדוק שהמשפחה לא פסולה.
רב יהודה בשם שמואל אומר שזוהי דעת רבי מאיר, אך חכמים סוברים שכל הארצות בחזקת כשרות. אמימר פסק כדברי שמואל, והתיר לשאת אשה מארץ אחרת בלי לבדוק את הייחוס שלה.
רב יהודה בשם שמואל אומר שזוהי דעת רבי מאיר, אך חכמים סוברים שכל הארצות בחזקת כשרות. אמימר פסק כדברי שמואל, והתיר לשאת אשה מארץ אחרת בלי לבדוק את הייחוס שלה.
אמנם, במקום שהתעורר ספק על חזקת הכשרות, צריך לבדוק שאין פסול במשפחה (רב חמא בר גוריא בשם רב, בדף עו, א).
אמנם, במקום שהתעורר ספק על חזקת הכשרות, צריך לבדוק שאין פסול במשפחה (דעת רב חמא בר גוריא בשם רב, מובאת במסכת קידושין {{#makor-new:קידושין עו א|בבלי-קידושין|עו|א}}).


◄ [[רש"י]] ו[[רמ"ה]]: אם בא אדם שאנחנו לא מכירים ורוצה להתחתן, צריך לבדוק שמשפחתו כשרה. משפחה שמוחזקת לנו ככשרה לא צריך לבדוק.
◄ [[רש"י]] ו[[רמ"ה]]: אם בא אדם שאנחנו לא מכירים ורוצה להתחתן, צריך לבדוק שמשפחתו כשרה. משפחה שמוחזקת לנו ככשרה לא צריך לבדוק.

גרסה מ־12:57, 12 באפריל 2018


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ב ב סעיף ב - חזקת כשרות

המשנה בתחילת פרק עשרה יוחסין אומרת שעזרא העלה איתו מבבל את כל סוגי הייחוס, החל מכהנים וכלה בממזרים ואסופיים. רבי אלעזר אומר שהוא לקח את כל הפסולים וממילא נשארו בבבל רק משפחות כשרות. לפי המשנה והגמרא הזאת, רק בבבל סתם משפחה בחזקת כשרות, אך בארץ ישראל ובשאר הארצות חובה לבדוק שהמשפחה לא פסולה. רב יהודה בשם שמואל אומר שזוהי דעת רבי מאיר, אך חכמים סוברים שכל הארצות בחזקת כשרות. אמימר פסק כדברי שמואל, והתיר לשאת אשה מארץ אחרת בלי לבדוק את הייחוס שלה. אמנם, במקום שהתעורר ספק על חזקת הכשרות, צריך לבדוק שאין פסול במשפחה (דעת רב חמא בר גוריא בשם רב, מובאת במסכת קידושין קידושין עו א).

רש"י ורמ"ה: אם בא אדם שאנחנו לא מכירים ורוצה להתחתן, צריך לבדוק שמשפחתו כשרה. משפחה שמוחזקת לנו ככשרה לא צריך לבדוק.

☜ כך פסק הב"ש (וכתב שכך פסק גם השו"ע). הבאר היטב הביא שהמנהג בליטא הוא לא לסדר קידושין למי שבא מארץ אחרת, כל עוד אין ראיה שהוא ישראל כשר.

ר"ת, רא"ש ור"ן: רק לכהונה צריך לבדוק, ובישראל כל עוד אין שמועה על פסול א"צ לבדוק.

☜ כך פסק השו"ע (כך נקטו רוב האחרונים - ח"מ, שער המלך, אבני מילואים, חזו"א, יבי"א ועוד)

טור: אפילו בכהונה אין צריך לבדוק, אם אין ערעור על החזקה.

֎ דעת הרמב"ם: המגיד משנה למד שסובר כרש"י, ואילו הטור והב"י הבינו שהרמב"ם סובר כר"ת. הב"ח העיר שמדברי הרמב"ם במקום אחר יוצא שסובר כדעת הטור, ואפילו בכהנים אם לא קרא ערער אין צורך לבדוק. הב"ח המשיך וכתב שגם ר"ת בעצמו סובר כך, וגם הוא לא מצריך בדיקה בכהנים כל עוד שאינו רוצה לייחס את בנו כדי שיהיה ראוי לשמש על גבי המזבח.


⦿ בדיקה לכהנים בשביל תרומה דרבנן

ב"י: לרש"י ודאי שיש צורך לבדוק בשביל תרומה דרבנן. לדעת רבנו תם בתרומה דרבנן צריך בדיקה, ולדעת רמב"ם אין צורך בבדיקה בתרומה דרבנן אלא רק בתרומה דאורייתא. דעת הטור עצמו שאפילו בתרומה דאורייתא אין צורך בבדיקה.

⤶ כאמור, לדעת הב"ח גם הרמב"ם וגם רבנו תם סוברים שלתרומה דרבנן אין צריך בדיקה. בתרומה דאורייתא צריך בדיקה, כי מעלים ממנה ליוחסים ולשמש על גבי המזבח.


⦿ משפחות שראוי להתרחק מהן

כנזכר בסעיף א, הגמרא אמרה שסימן למשפחה מיוחסת היא אם היא שותקת כשמחרפים אותה. בגמרא ובראשונים מובאים מספר סימנים גם לצד השני, מאיזה משפחות ראוי להתרחק:

1. אם רואים בני אדם שמתגרים זה בזה, כנראה שיש שמץ פסול באחד מהם ולכן מהשמים לא נותנים להם להידבק זה בזה (הגמרא בקידושין עא, ב. הביאו אותה הרמב"ם, הטור והשו"ע)

2. אדם המטיל שמץ פסול באחרים תמיד, חוששים שהוא עצמו פסול. (הגמרא שם ע, א. הביאו אותה הרמב"ם, הטור והשו"ע).

3. מי שיש בו עזות פנים, אכזריות ושנאת הבריות - חוששים שאינו יהודי אלא גבעוני (הראשונים הנ"ל עפ"י גמרא ביבמות. אם יש בו רק סימן אחד אין חשש - ב"ש).