פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ג ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ג ב

סעיף ב[עריכה]

היה עד אחד מעיד עליו, נאמן להאכילו בתרומה בזמן הזה (כג,ב) ולקרות בתורה ראשון ולישא את כפיו (רמב"ם מכד,ב), ואפילו אביו נאמן עליוא (כרבי כה,ב). ואפילו משטרות מעלין לכהונה בזמן הזהב. כיצד, הרי שהיה כתוב בשטר: פלוני כהן לוה מפלוני מנה, ועדים חתומים עליו, הרי זה בחזקת כהן ככהני זמן זה. וכן מעלים מנשיאות כפים ומקריאה בתורה ראשון להיות כהן ככהני זמן זה (רמב"ם מכד,ב). (וי"א דאם חתם עצמו: אני פלוני כהן עד, מהני בזמן הזהג) (הר"ן פרק ב' דכתובות).

א. אביו: רמב"ן: נאמן עליו דוקא כשלא ידוע שהוא אביו שאז נאמן מטעם מיגו.

רמב"ם,שו"ע: נאמן אף כשידוע שהוא אביו. הב"ש הביא את שתי הדעות.

ב. משטרות ליוחסין: נחלקו האמוראים אם מעלים משטרות ליוחסין, וקי"ל שלא מעלים, אך משמע שלתרומה דרבנן ודאי מעלים.

לשון העדים: רא"ה,רשב"א: הגמ' עוסקת כשהנוסח הוא בלשון הכהן "אני פלוני הכהן" ועדים חתומים על כך, אך בלשון העדים "פלוני כהן קנה וכו'" לכו"ע מעלים ליוחסין, כי העדים מעידים על כל מה שבשטר.

רשב"א,רמ"א חו"מ מט,ז: פסקו עפי"ז שבשני יוסף בן שמעון שאביו של אחד מהם חי מועיל לכתוב שליט"א כדי שיהא סימן להבדיל ביניהם.

רמב"ם,שו"ע כאן: אף בלשון העדים לא מעלים ליוחסין. יתכן שכתבו כהן רק משום שהוא עולה לתורה ככהן.

ח"מ א: מיישב את הסתירה בין השו"ע לרמ"א ע"פ תוס'[1] האומרים שבמקום שיש שני יוסף בן שמעון מועיל לכתוב כהן על אחד מהם, משום שבמקרה זה פרט זה נצרך לצורך העדות וא"כ על כך ודאי העדים מעידים, ומעלים עפי"ז ליוחסין.

ח"מ ב: לדעת הרמב"ם והשו"ע אף בשני יב"ש אם כתוב על אחד מהם "כהן" לא הוי עדות, אך אם כתוב "שליט"א" מועיל משום שודאי לא יכתבו כן העדים על אדם שמת. לכן הרמב"ם והשו"ע לא ציינו שבשני יב"ש הוי עדות. בתירוצו הראשון כתב שיתכן שהרמב"ם מודה לתוס' ולא ציין זאת משום שהדין פשוט.

ש"ך,ב"ש: הרמב"ם והשו"ע מודים לעיקרון של התוס' שבשני יב"ש ודאי העדים מעידים, אלא שלדעתם עדיין לא יועיל ליוחסין שהרי טעמם הוא שמא כתבו "כהן" רק בגלל שעולה לתורה ככהן, ומ"מ לענין סימן להבדיל ביניהם מועיל.

ג. חתם עצמו ככהן: הר"ן מנמק שלא גרע ממסיח לפי תומו. וכתבו הח"מ והב"ש שאם כתב כן בחו"ל לא מועיל לא"י, כי אולי כתב כן רק בגלל שבחו"ל עולה לתורה ככהן.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. בכתובות כד,ב