פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד א סעיף א - ממזרים ונתינים

בתורה מפורש שאסור לממזר לבוא בקהל ה' אפילו אחרי עשרה דורות (דברים כג, ג). בגמרא במסכת יבמות יבמות עח ב מובאת משנה שכותבת שנתינים (הגבעונים שהתגיירו בעורמה) וממזרים אסורים לעולם, בין הזכרים ובין הנקבות.

טור ושו"ע: ממזרים ונתינים הם פסולי חיתון עד סוף כל הדורות.

⤶ האם נתינים אסורים מהתורה?

בנוגע לשבעת העממים התורה מצווה 'לא תחתן בם', ורבא מסיק שהאיסור הוא גם אחרי שהתגיירו (יבמות עו, א). בהמשך הגמרא מובא שיהושע גזר על הנתינים שיהיו אסורים לבוא בקהל, ודוד המשיך את הגזירה לעולם. לכאורה יש סתירה בין הסוגיות כי לדברי רבא אין צורך לגזור עליהם, ונחלקו הראשונים מה מעמד הנתינים מהתורה:

◄ רמב"ם: מהתורה אחרי הגיור נתינים מותרים לבוא בקהל (הסוגיות חולקות, נפסק כמו הסוגיה השניה והאיסור על הנתינים הוא מדרבנן בלבד).

◄ רמב"ן ורשב"א: נתין שהתגייר אסור מהתורה, אך בניו אסורים מדרבנן.

◄ ר"ת ונימוקי יוסף: נתינים אסורים מהתורה לעולם (יהושע ודוד רק גזרו שיהיו עבדים, כי לעניין חיתון התורה כבר אסרה אותם).