פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ו ח

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ו ח

סעיף ח[עריכה]

אי זו היא זונה, כל שאינה בת ישראלא (משנה יבמות סא,א), או בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסורה לינשא לו איסור השוה לכל, או שנבעלה לחלל אף על פי שהיא מותרת לינשא לו (סח,א). לפיכך הנרבעת לבהמה, אע"פ שהיא בסקילה, לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה, שהרי לא נבעלה לאדם (נט,ב). והבא על הנדה, אע"פ שהיא בכרת, לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה, שהרי אינה אסורה לינשא לו (ס,א). וכן הבא על הפנויה, אפי' היתה קדשה שהפקירה עצמה שהיא במלקות, לא נעשית זונה ולא נפסלה מכהונהב, שהרי אינה אסורה לינשא לו (כחכמים סא,ב). אבל הנבעלת לאחד מאיסורי לאוין השוין בכל ואינה מיוחדת בכהנים או מאיסורי עשה (סח,א ע"פ רמב"ם), וא"צ לומר למי שהיא אסורה לו משום ערוה, או לעובד כוכבים ועבד, הואיל והיא אסורה לינשא לו הרי זו זונה (סח,א). וכן הגיורת והמשוחררת (סא,א), אפילו נתגיירה ונשתחררה פחותה מבת שלש שנים, הואיל ואינה בת ישראל (ס,ב) הרי זו זונהג (רי"ף,רמב"ם,רא"ש, דלא כראב"ד ורשב"א) ואסורה לכהן (ס,ב). וכן יבמה שבא עליה זר, עשאה זונהד (טור מיבמות צב,ב). וי"א שהבא על חייבי עשה או על חייבי לאוין, אפילו חייבי לאוין דשאר, לא עשאה זונה, חוץ מהבא על היבמה (רא"ש,ראב"ד).

זונה: רא"ש,ראב"ד: נעשית זונה רק מחייבי מיתות בי"ד וכריתות, וכן הנבעלת לגוי ועבד ושומרת יבם שנבעלה לאחר.

רמב"ם,רש"י: מכל חייבי לאוין ועשה חוץ מנדה. יבמות סח,א: בן תשע שנים ויום אחד גר עמוני ומואבי מצרי ואדומי כותי נתין חלל וממזר שבאו על כהנת לויה וישראלית פסלוה. הרמב"ם הבין שהיא זונה, ואילו הרא"ש הבין שהיא פסולה אך אינה זונה.

שו"ע: סתם כרמב"ם וי"א כרא"ש.

ב"ח,ח"מ,גר"א: לדעת הראב"ד והרא"ש לא לוקים על פסולות מחייבי לאוין[1].

אבנ"מ,מל"מ,מג"א[2]: גם לדעת הרא"ש לוקים אך לא מטעם זונה אלא מ"ובת כהן". הראב"ד כתב בפירוש שלא לוקים.

א. אינה בת ישראל: הח"מ הבין שכוונת השו"ע לגיורת והקשה מדוע כפל דבריו בהמשך, אולם הב"ש ביאר שהכוונה לגויה, ולדעת הרמב"ם והשו"ע גויה נחשבת זונה אף אם לא זינתה, וכהן לוקה עליה, ולתוספות דוקא בזינתה (וחכמים גזרו אף בלא זינתה, כמבואר בע"ז לו,ב שגזרו משום נשג"ז) וגיורת אף אם לא זינתה.

ב. הפקירה עצמה: שו"ע: מותר לכתחילה לשאת אותה.

סמ"ג: ראוי להחמיר. הרש"ל כתב שכן דעת הטור, והובאו הדעות בב"ש. מקורם הוא מכך שהגמ' פסקה רק "לית הלכתא כר"א" שאפילו פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה, ולא אמרה שהלכה כחכמים, משמע שיש לחוש אף לשאר הדעות.

ג. גיורת: רמב"ם,רא"ש,שו"ע: נחשבת זונה. לומדים מיחזקאל שהיא בכלל זונה. רא"ש – אע"פ שלא נבעלה, לפי שהגויים שטופי זימה, הם ובניהם ילדי זנונים הם.

רשב"א,ראב"ד: אינה זונה אלא אסורה מדברי קבלה, מהנאמר ביחזקאל "בתולות מזרע ישראל".

כשלא נבעלה: רש"י: כשרה.

רמב"ם,רא"ש,שו"ע: אינה כשרה.

ד. יבמה שבא עליה זר: טושו"ע – עשאה זונה. הרא"ש תלה עשיית זונה באם הקידושין תופסים, וביבמות צב,ב רב אומר שאינם תופסים ביבמה. הב"י התקשה ששם פוסקים כשמואל שצריכה גט מספק, וא"כ היה לפסוק כאן שהיא ספק זונה, והרש"ל והב"ש מתרצים שפוסקים שם כשמואל רק לחומרא.

נבעלה לעוזב דת: אבנ"מ: הסתפק אם נאסרת מדרבנן לכהן.

חת"ס: מותרת לכהן.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. הפסוק מלמד שאסורה בתרומה והגמ' שם לומדת מכך שאסורה לכהן ולוקה, ומקשה הרי אין מזהירין מן הדין ועונה שגילוי מילתא הוא בעלמא. הב"י התקשה כיצד יתיישב הרא"ש עם הגמ'. הב"ח מבאר שהרמב"ם הבין שלמסקנה משום הגילוי מילתא נחשבת זונה ואילו הרא"ש הבין שלא הוי זונה ואינה לוקה אך אסורה. הב"ש כתב שזהו דוחק ויישב שבסנהדרין נחלקו אביי ורבא אם לוקים על גילוי מילתא, והסוגיא ביבמות הולכת לפי אביי שלוקים אולם הלכה כרבא שאין לוקים. קשה על הב"ח מהרא"ש ביבמות נו,א שכותב בפירוש לגבי אשת איש שנאנסה תחת בעלה ישראל שאסורה לכהן ואף לוקה על כך משום הגילוי מילתא. רואים מכאן שלדעת הרא"ש אף שאינה נקראת זונה מ"מ הריהי לוקה. וכן דייק האבנ"מ.
  2. סימן קנג,סקמ"ח