פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ו יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא[עריכה]
אשת ישראל שנאנסה, אע"פ שמותרת לבעלה, אסורה לכהונה (יבמות נו,ב).
תחילתו באונס וסופו ברצון: כתובות נא,ב: אמר רבא כל שתחלתה באונס וסוף ברצון אפי' היא אומרת הניחו לו שאלמלא נזקק לה היא שוכרתו מותרת מ"ט יצר אלבשה.
רש"ל: אם האשה עושה מעשה ומהדקת עצמה בסוף הביאה, לא אומרים שיצר אלבשה.
נו"ב: אומרים.
כיצד יודעים אם היה באונס?
נו"ב: בשדה הוי אונס גם אם לא צעקה או נלחמה, כי פחדה שלא תצליח ואף יהרגנה ולצעוק לא יכלה. ובעיר אם לא נלחמה או צעקה הוי ברצון אא"כ טוענת שהתגברה נגדו בכל כוחה כל הזמן, שאז יתכן שלא צעקה משום שחשבה שתצליח להתנגד.
מהר"ם אלשקר,פת"ש: בעיר בכל מקרה תולים שהיה ברצון. וכתב הפת"ש שנראה שאילו ראה הנו"ב את המהר"ם אלשקר בשם כמה ראשונים לא היה חולק.
הצילה נפשות ע"י שהפקירה עצמה לזנות:
שבו"י – דוקא כשהאונס על הבעילה עצמה נחשבת אנוסה ומותרת לבעלה, אך אם איימו להרוג אנשים ואפילו אותה והיא שידלתם לעבירה כדי שיתפייסו ולא יהרגום הריהי נאסרת לבעלה. הוכיח כן מתשובת מהרי"ק לגבי אסתר, וכן מדברי התוס' לגבי אשה שנחבשה ע"י נפשות שנאסרת אף לבעלה ישראל משום שחוששים שהתרצתה לו למצוא חן ע"מ להינצל.
האם מותר לעשות כן?
שבו"י: זוהי מצווה גדולה וכך יש לה לעשות, ואעפ"כ נאסרת.
נו"ב: אסור לזנות ברצון כדי להציל נפשות, וכמו שאין מתרפאים בגילוי עריות כך אין מצילין בכך נפשות. ודוקא לאסתר הותר משום שהיה בכך הצלת כלל ישראל והיה בהוראת מרדכי ובית דינו ואולי אף ברוח הקודש.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.