פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ז ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ז ד

סעיף ד[עריכה]

האשה שאמרה: נשביתי, וטהורה אני, נאמנת, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר (משנה כתובות כב,א). אפי' היה שם עד א' שמעיד שהיא שבויהא (רמב"ם). אבל אם יש שם שני עדים שנשבית, אינה נאמנת עד שיעיד לה אחד שהיא טהורה (משנה).

א. ע"א מעיד שנטמאה: ב"ש – מוכיח מרש"י[1] שגם בכך נאמנת וטהורה, וטעמו שע"א בטומאה אינו כלום.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. כתובות כג,ב ד"ה איהי