פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר טו יב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יב[עריכה]
בתו ובת בתו ובת בנו, אסורות לו מן התורה. אבל בת בת בנו ובת בת בתו ובת בן בנו ובת בן בתו, אסורות מדרבנן ואין להם הפסק (רמב"ן,רא"ש). וכן אומר בירושלמי שאברהם אסור בכל נשי ישראל, ושרה אסורה בכל אנשי ישראל. ולהרמב"ם יש להם הפסק.
הגמ' מסתפקת אם לבת בן בנו יש הפסק, והקשו הראשונים מדוע עדיפים מכלת בנו שאין לה הפסק. הרמב"ן והרא"ש כתבו שאכן לא יתכן הדבר ולפיכך העמידו את הספק בענין אחר ובמקרה שלנו פסקו שגם לבת בן בנו אין הפסק. התוס' תירצו שכלת בנו יש לאסור יותר משום שהם בני ירושה. גם הרמב"ם הבין את הספק כפשוטו ואף הכריע מספק לקולא, והמ"מ תירץ לשיטתו שאין איסורי עריות לפי הסברא אלא גזרת המקום. הב"ש כותב שגם הרמב"ן והרא"ש סוברים באופן כללי שזוהי גזרת מקום ובד"כ אין לדמות עריות זה לזה (אחרת לא יובן מדוע אשת אבי אביו אסורה עד אברהם ואילו אם אבי אביו מותרת) אלא שלא יתכן שאם לבן בן בנו נולדה בת היא תהיה מותרת ואילו אם נולד בן – אשתו תהא אסורה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.