פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יז ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר יז ד

סעיף ד[עריכה]

הכל נאמנים להעיד לה עדות זו, חוץ מחמש נשים שחזקתן שונאות זו את זו, שאין מעידות במיתת בעלה, שמא יתכוונו לאסרה עליו ועדיין הוא קיים. ואלו הן: חמותה, (אפי' אינה עתה חמותה רק אם יבמהא) (טור), ובת חמותה, וצרתה, ויבמתה, ובת בעלה (משנה יבמות קיז,א). (וכן היא לא תעיד להם) (טור).

א. אם יבמה: יבמות קיז,א: ספק שלא נפשט. ספק אם מעלה על דעתה שמא ימות בעלה ותתיבם לאחיו ואז האם תהיה חמותה.

רי"ף,רמב"ם,שו"ע: לא הביאו דין זה. המ"מ תמה מדוע, והב"י ביאר שפסקו לקולא כיוון שזהו חשש בעלמא שמא יקלקלנה בדבר העשוי להתגלות, ובעדות אשה חז"ל הידרו להקל בכמה דברים.

טור,רמ"א: אינה מעידה. ספק לחומרא.

ח"מ: יתכן שבמקום שלא נוהגים ליבם יש להקל ולסמוך על הב"י. עוד כתב, שאם היא קרובה ואסורה להתייבם לבנה לא שייך החשש ונאמנת, והב"ש דחה שמא לא פלוג.

נישאת לאחר: רמב"ם: צרה שנישאת לאחר אינה מביאה גט לצרתה מהבעל הקודם. מ"מ – פסול חמש קרובות בהבאת גט נלמד מהפסול להעיד.

כס"מ: חמש הקרובות מהבעל הקודם נאמנות כעת להעיד עליה.

ב"ש,מה"צ: מיישב שאם זו שמעידה נישאת אינה נאמנת כי רוצה לאסור שנואתה מהבעל שכתוצאה מקירבת שתיהן אליו שנאתה, אולם אם זו שמעידים עליה נישאת אין ענין לשנואתה מהבעל הקודם לאוסרה על בעלה החדש. מה"צ – דוקא בצרות אך בשאר הנשים שחזקתן שונאות אפילו נישאת זו שמעידה – נאמנת.

מהרח"ש: אפילו שתיהן נישאו לאחרים אינן נאמנות, ודוקא בצרות אך בשאר הנשים לא חוששים לשנאה קדומה ונאמנות.

כשחמש השונאות מל"ת: ריב"ש,ב"ש – אינן נאמנות. הגמ' לגבי "נשמע קול האומר פלוני מת" מקשה שמא שד או צרה היה אך אינה מקשה שמא גוי היה, ומוכיח הריב"ש מכך שגוי נחשב מל"ת אף ללא קישור דברים. מוכח מדבריו שצרה מל"ת אינה נאמנת.

הזכרים הדומים לאלו: ריא"ז הו"ד בש"ג: נאמנים, אך יבם נאמן דוקא כשאינה זקוקה לו כגון שיש למת בנים, אחרת אינו נאמן משום שמתירה לעצמו.

ח"מ בתשובה: הסתפק אם להתיר היום שאין יבום אלא חליצה, ובמקרה שיש למת בנים כתב "קרוב הדבר להתירה אך באמת תמיד מיראי הוראה אני וכל עגונה שאינה יושבת תחת בי"ד שלי אני מרחיק עצמי מזה אפי' להיות סניף להתיר, ועם כל זה חלילה לי להרחיק עצמי מכל וכל".

ב"ש: במקרה שיש למת בנים ודאי נאמן כמפורש בריא"ז שכשאינה זקוקה נאמן. ולגבי הספק בימינו שלא מייבמים אין לפשוט מיבמה שלא חילקו כיוון שהנקבות נזכרו במפורש בתקנת חז"ל ויש לומר לא פלוג משא"כ הזכרים שלא הוזכרו יש לפסול רק במקום שקיים החשש.

אשה שידוע ששונאת: כנס"י: מקשה – אם חכמים לא הכשירו שונאים, מדוע ע"א למרות שכשר רק מדרבנן נאמן אף אם הוא שונא, ועונה שחושש שיבוא הבעל חי ואז יפסל לשבועה ולעדות.

מה"צ: תירץ שחששו דוקא בנשים שדעתן קלה.

פת"ש: לפי דבריהם אשה שידוע ששונאת אינה נאמנת, וצ"ע שלא שמענו זאת מעולם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.