פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יז מח

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר יז מח

סעיף מח[עריכה]

במה דברים אמורים, שהאשה נאמנת לומר: מת בעלי, כשיש שלום בינו לבינה ושלום בעולם. אבל אם יש קטטה בינו לבינה (משנה יבמות קיד,ב), כגון שאמרה: גרשתני בפני פלוני ופלוני, ובאו אותם העדים והכחישוה, או שהמיר בעלה והניחה עגונה^א (הגהות אלפסי בשם י"א), ואח"כ הלכה היא ובעלה למדינה אחרת ובאה ואמרה: מת בעלי, אינה נאמנת (קטז,א). (ואפילו אמרה קברתיו). (ב"י בשם המ"מ פי"ג מהלכות גירושין), אע"פ ששלום בעולם. ואפילו בא עד אחד והעיד לה שמת בעלה, לא תנשא (ספק בגמ' קטז,ב), שמא היא שכרה אותו^ב, ואם נשאת לא תצא^ג, שהרי יש לה עד (רמב"ם). וכן אם היתה מלחמה בעולם, ובאה ואמרה: מת בעלי במלחמה, אינה נאמנת, אע"פ שיש שלום בינו לבינה תסמוך דעתה על דברים שרובן למיתה, ותאמר: מת (משנה קיד,ב), כגון שנהרגו הראשונים ואחרונים, שהיה בעלה באמצען, שהרי היא אומרת: מאחר שנהרגו אלו ואלו, נהרג הוא בכללן, לפיכך אינה נאמנת אפילו אומרת קברתיו (רמב"ם). וי"א שאם אמרה: קברתיו, נאמנת^ד (רשב"א,ריטב"א). ואם אמרה: מת על מטתו, נאמנת לדברי הכל (קיד,ב). הגה: וה"ה כל שאומרות שמת או נהרג רחוק מן המלחמה, מהימני, דלא שייך לומר בדדמי אלא באומרת שמת או נהרג במלחמה ממש, אבל שלא במלחמה, אפילו הלך שם סמוך למערכת המלחמה לקנות שלל, נאמנת^ה (במרדכי פ' האשה בתרא אות פח בשם ראבי"ה).

א. בעלה המיר: י"א הו"ד בש"ג,רמ"א: אינה נאמנת. חוששים שמשקרת כמו בקטטה. הב"ש מבאר שהרמ"א פסק כן או משום שחשש לחומרא לדעה זו או משום שסובר שתלוי במחלוקת הפוסקים אם כשהבעל התחיל בקטטה נאמנת^[1], וא"כ לדעת הרמב"ם והשו"ע שאינה נאמנת (לא חילקו אלא כתבו בסתם שבקטטה אינה נאמנת) כך גם כשבעלה המיר.

ש"ג,ח"מ: נאמנת.

ב. קטטה: הרמב"ם והשו"ע פסקו שאינה נאמנת אפילו כשיש לה עד, שמא שכרה אותו, ומוכח שהטעם שאינה נאמנת בקטטה הוא שמא משקרת, ומכאן פסקו המ"מ והרמ"א שגם באומרת קברתיו שודאי אינה מדמה אינה נאמנת. הב"ש ביאר מקור הסברא ע"פ שיטתו ברמב"ם (ראה סיכום לסע' לג) שהספק בע"א במלחמה הוא כדעת הרי"ף שמא משקר ומדובר באומר קברתיו, והספק נפשט ממעשה בדגלת שנאמן וקשה לפי"ז מדוע בקטטה לא נפשט כן, אלא ע"כ יש כאן חשש נוסף שמא שכרה העד. הכס"מ כותב שהחשש הוא רק כשהיא הביאה את העד, והב"ש הכריע להקל כיוון שלשאר הפוסקים כלל לא חוששים ששכרה אותו.

ג. לגבי פסיקה בספקות בגמ' – ראה בסיכום לסעיף הבא.

ד. מת במלחמה וקברתיו: יבמות קיד,ב: הדר אמר רבא: רעבון גריעה ממלחמה, דאילו מלחמה - כי אמרה מת בעלי במלחמה הוא דלא מהימנא, הא מת על מטתו מהימנא, ואילו גבי רעבון - עד דאמרה מת וקברתיו.

רמב"ם: אינה נאמנת. המ"מ דייק שכן דעת הרי"ף, ואילו הב"י כתב שאין הכרע בדבריו ויותר נראה שסובר כרשב"א.

שו"ת ר"ן,רא"ם,ב"ש א: בקברתיו אין חשש מדמה אך יש לחשוש שמשקרת כי אין דרך להתעכב ולקבור בזמן המלחמה. וברעב כשאומרת קברתיו אין חשש זה וכן במלחמה כשאומרת מת על מיטתו.

ב"ש ב: כיוון שמדמה ובטוחה שמת משקרת ואומרת קברתיו^[2]. כפי שיבואר כך מנמק הב"ש את דעת המ"מ לגבי מפולת ונחש אך הקשה לטעם זה למה מועיל ברעב קברתיו.

רשב"א,ריטב"א: נאמנת. ק"ו ממת ברעב שאע"פ שבאומרת מת על מיטתו לא נאמנת באומרת קברתיו נאמנת.

שו"ע: סתם כרמב"ם וי"א כרשב"א.

קברתיו במפולת ונחש: רמ"א סע' נא: נאמנת.

מ"מ: אינה נאמנת.

ב"ש: נחלקו בטעמים הנ"ל. הרמ"א סובר כר"ן שדוקא במלחמה יש לחשוש שמשקרת כי אין דרך לקבור, והמ"מ כטעם השני שבכל חשש מדמה יש לחשוש שמגזימה ואומרת קברתיו.

ה. נהרג רחוק מהמלחמה או הלך לשלל:

מרדכי,רמ"א: נאמנת. ברחוק משום שאין חשש מדמה אלא בנהרג במלחמה ממש ובשלל משום שהדרך להרוג רק את הלוחמים.

ח"מ: מסתפק אם הרמב"ם הסובר שאינה נאמנת בקברתיו יודה למרדכי. הרי בקברתיו מסתמא קברה רחוק.

ב"ש: הרמב"ם יודה. בקברתיו יש סיבה מיוחדת לחשוש שמשקרת, כי אין רגילים להתעכב במלחמה כדי לקבור.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]