פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יז נ
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף נ[עריכה]
בא עד אחד ואמר: ראיתיו שמת במלחמה או במפולת, אם אמר: קברתיו, תנשא על פיו, ואם לא אמר: קברתיו, לא תנשא, ואם נשאת לא תצא (רמב"ם מיבמות קטו,א וקכא,א). הגה: אבל שנים, אפילו לא אמרו: קברנוהו, נאמנים (ג"ז טור בשם הרא"ש). וי"א אפילו בעד אחד, אפילו אמר: מת, או נהרג, וראיתיו אחר כך והכרתיו היטב בטביעות עין וראיתיו שמת, נאמן, דהוי כאלו אמר: קברתיוא (ב"י בשם המרדכי פרק האשה אות צ). ועובד כוכבים המסיח לפי תומו ואמר שמת במלחמה, צריך גם כן שיאמר: קברתיו (ב"י בשם הר"ן פרק האשה וכן משמע באשירי ובתו'). ויש מקילין בזה (מרדכי אות צ בשם רבי שמחה ורבי נתן וראב"י).
לגבי ע"א או שניים במלחמה ובטביעה – ראה סיכום לסע' לג.
א. אח"כ ראיתיו שמת: מרדכי: נאמן כאומר קברתיו.
רמ"א: אפילו אם ראה כשהרגוהו אלא שראהו שוב לאחר מכן.
ח"מ: מקשה שמהמרדכי משמע שהחילוק הוא בין ראה בשעה שהרגוהו שחוששים שמדמה אף אם ישוב ויראהו לבין ראהו רק אח"כ שנאמן. וכן שו"ת הר"ן והפוסקים כתבו שהזזה נחשבת כקבורה ומשמע שהכרה שמת בלבד לא.
ב"ש: כוונת הרמ"א שראהו באופן שודאי מת (כגון הזיזו), שמועיל כמבואר בשו"ת הר"ן והרמ"א בסע' יז.
ב. מל"ת: שו"ת ר"ן,מהרי"ו: נאמן רק באומר קברתיו. ק"ו מע"א. הד"מ כתב שכן משמע מהרא"ש ומהנ"י. ראה בסיכום לסע' יז שלריטב"א ולנ"י כל גוי מל"ת צריך לומר קברתיו (כ"ש במלחמה) שמא מדמה, אא"כ אומר כדי לפרסם מותו.
מרדכי בשם ר' שמחה ור' נתן: אינו צריך לומר קברתיו. אך לענין זיהוי הסתפקו שמא חמור יותר מע"א כי אינו מדקדק אם הסימנים מובהקים.
רמ"א: הביא שתי הדעות.
רש"ל: כמרדכי.
ח"מ: כשו"ת הר"ן. לפי שכן דעת רוב הפוסקים.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.