פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כא ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם, כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אע"פ שאין לו שום הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טפשים, שאין קרובים לערוה כלל, בין גדולה (רמב"ם משבת יג,א) בין קטנה (ע"פ קידושין פא,ב), חוץ מהאב לבתו ומהאם לבנה (משנה פ,ב). כיצד, מותר האב לחבק בתו ולנשקה ולישן עמה בקירוב בשר, וכן האם עם בנה, כל זמן שהם קטנים. הגדילו, ונעשה הבן גדול והבת גדולה עד שיהיו שדים נכונו ושערה צמח, זה ישן בכסותו והיא ישנה בכסותה. ואם היתה הבת בושה לעמוד לפני אביה ערומה, או שנתקדשה, וכן אם האם בושה לעמוד בפני בנה ערומה, ואע"פ שהם קטנים, משהגיע ליכלם מהם, אין ישנים עמהם אלא בכסותן (משנה וגמ' ע"פ רמב"ם).
נישוק אחיות: שבת יג,א: עולא כי הוי אתי מבי רב הוה מנשק להו לאחוותיה אבי חדייהו, ואמרי לה אבי ידייהו. ופליגא דידיה אדידיה, דאמר עולא: אפילו שום קורבה אסור, משום לך לך אמרי נזירא סחור סחור, לכרמא לא תקרב.
רמב"ם,שו"ע: הרי זה מגונה ודבר איסור הוא. תוס' – עולא היה יודע בעצמו שלא יבוא לידי הרהור, אבל לשאר בני אדם אסור.
נשיאת כפיו על אחייניותיו: עזר מקודש – מותר לברכן באופן זה משום שאינו נוגע בשר בבשר, ורק באשתו נידה אסרו אף בכך.
לישון בקירוב בשר:
משנה: מתייחד אדם עם אמו ועם בתו; וישן עמהם בקירוב בשר, ואם הגדילו - זו ישנה בכסותה וזה ישן בכסותו.
גמרא: אמר רב אסי: תינוקת - בת תשע שנים ויום אחד, תינוק - בן שתים עשרה שנה ויום אחד. איכא דאמרי: תינוקת - בת שתים עשרה שנה ויום אחד, תינוק - בן שלש עשרה ויום אחד. וזה וזה, כדי שיהיו שדים נכונו ושערך צמח. אמר רפרם בר פפא א"ר: חסדא: לא שנו אלא שאינה בושה לעמוד לפניו ערום, אבל בושה לעמוד לפניו ערום - אסור; מאי טעמא? יצר אלבשה. רב אחא בר אבא איקלע לבי רב חסדא חתניה, שקליה לבת ברתיה אותבוה בכנפיה. אמר ליה: לא סבר לה מר דמקדשא?
רי"ף: האיסור לישון עם ביתו בקירוב בשר הוא רק כשמתקיימים ארבעה תנאים: גדולה, שדיים נכונו ושערה צימח, בושה לעמוד ערומה בפניו ומקודשת. גרס "לא שנו אלא שבושה", ולגבי הסיפור של רב אחא סבר שמוסב על המשנה ומלמדנו שזקוקים גם לתנאי שמקודשת.
רא"ש: בת י"א הסמוכה לגדולה ושדיה ושערה עומדים לצמוח, או בושה או מקודשת. גורס באיכא דאמרי "בת יא" ולא "בת יב", והסיפור של רב אחא אינו מוסב על המשנה, ולכן אין כאן תנאי נוסף, אלא להפך ניתן ללמוד ממנו שמקודשת דינה כגדולה.
רמב"ם,שו"ע: גדלה עד שהיו שדיים נכונו ושערה צימח, או בושה או מקודשת. הח"מ מבאר שלשיטתו אין הדבר תלוי בגיל אלא בהבאת סימנים, לפי שמסתמא הסימנים או גיל הבושה באים לפני גיל י"ב ולפיכך לא הכניס עצמו הרמב"ם לחילוף הגירסאות לגבי הגיל. גם לדעת הרמב"ם הסיפור של רב אחא אינו מוסב על המשנה.
ב"ש: להושיב בחיקו דינו כקירוב בשר, ולישון עימן כשהם מלובשים מותר אף עם ביתו ונכדתו גדולות ונשואות וכ"ש שמותר לעיין בראשן אך בלי שישכבו בחיקו. ובאחותו מותר לעיין בראשה אך אין לישון עימה אפילו מלובשים.
אחותו קטנה בת שלוש: ח"מ,ב"ש – מותר בנישוק וחיבוק ואף לישון בקירוב בשר. בפשטות משמע מדבריהם שדוקא עד גיל שלוש, אולם דעת בעל שו"ת להורות נתן ובעל אום אני חומה[1] שכך הדין עד שנעשית גדולה בת י"ב, וכן משמע מהרמב"ם שכתב בסתם "אחותו הגדולה".
ביתו ונכדתו: משנה קידושין פ,ב: מתייחד אדם עם אמו ועם בתו; וישן עמהם בקירוב בשר.
ר"ן: דוקא ביתו אך לא נכדתו.
ב"ח,ח"מ,ב"ש: אף עם נכדתו מותר לישון בקירוב בשר וכן נישוק וחיבוק. הב"ש מדייק שכן דעת הרמב"ם ושאר הפוסקים. הגמ' אומרת שאם נכדתו מקודשת אין להושיבה בחיקו, והם למדו מכך אף לביתו. מוכח שהבינו שדינם שווה.
סיכום:
| אבא וסבא | אח ואחות | |
|---|---|---|
| לעיין בראשן | מותר | מותר |
|
לישון מלובשים חיבוק ונישוק |
מותר | אסור חוץ מקטנה (בת 3) |
|
להושיבה בחיקו לישון בקירוב בשר |
מותר בקטנה ואסור בגדולה (שדיים נכונו) | אסור חוץ מקטנה (בת 3) |
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ להורות נתן אה"ע קד; אום אני חומה – ברה כחמה סע' ז סקצ"ו. הו"ד בספר את צנועים חכמה עמ' שכד.