פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כב ה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כב ה

סעיף ה[עריכה]

לא תתייחד אשה אחת, אפילו עם אנשים הרבה (רמב"ם מקידושין פא,א), עד שתהיה אשתו של אחד מהם שם (רמב"ם ממשנה פ,ב). וכן לא יתייחד איש אחד, אפילו עם נשים הרבה (רמב"ם ותוס' מהמשנה). הגה: וי"א דאשה אחת מתייחדת עם שני אנשים כשרים, אם הוא בעיר (טור בשם הרא"ש). וסתם אנשים, כשרים הם (ר"ן פ"י יוחסין). אבל אם הם פרוצים, אפילו עם י' אסור (פ,ב). וכל זה בעיר, אבל בשדהא (פא,א), או בלילה אפילו בעיר, בעינן שלשה. (ב"י בשם הראב"ד) אפילו בכשרים (גם זה טור בשם הרא"ש). ויש מתירין איש אחד עם נשים הרבה, אם אין עסקו עם הנשים (טור בשם רש"י).

קידושין פ,ב: משנה: לא יתייחד איש עם שתי נשים אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים. ר' שמעון אומר אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים בזמן שאשתו עימו, וישן עימהם בפונדק מפני שאשתו משמרתו... גמרא: [פא,א] ל"ש אלא בעיר, אבל בדרך - עד שיהיו שלשה, שמא יצטרך אחד מהם להשתין, ונמצא אחד מתייחד עם הערוה... רב ורב יהודה הוו קאזלי באורחא, הוה קאזלא ההיא אתתא קמייהו, א"ל רב לרב יהודה: דל כרעיך מקמי גיהנם. אמר ליה, והא מר הוא דאמר: בכשרים שפיר דמי! א"ל: מי יימר דבכשרים כגון אנא ואת! אלא כגון מאי? כגון רבי חנינא בר פפי וחביריו.

אשה אחת עם הרבה אנשים:

רמב"ם,שו"ע: אסור, אא"כ אשתו עימו. כיוון שרב לא החזיק עצמו ככשר אין כאן כשרים. יש סתירה מהרמב"ם בהל' אבל ב,י הפוסק שתינוק נקבר באשה אחת ושני אנשים. הכס"מ והלח"מ יישבו באוקימתות שונות, ואילו המל"מ בהל' סוטה א,ג יישב שגם לרמב"ם מעיקר הדין מותר ואין זו אלא חומרא בעלמא שראוי להחמיר בה, ולכן במקום מצוות קבורה אין להחמיר. לגבי אשתו עימו ביאר הב"י שגרס: "ר' שמעון אומר אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים. בזמן שאשתו עימו ישן עימהם בפונדק מפני שאשתו משמרתו", והסוף אינו מדברי ר' שמעון אלא לכו"ע ומוסב על אשה אחת עם שני אנשים. הטור הקשה מה מועילה אשתו של אחד מהם שחברתה לא תזנה עם שאר האנשים, והב"י השיב שכיוון שאשתו לא תזנה משום בעלה גם חבירתה לא תזנה שמא היא ובעלה יגלו סודה.

רי"ף,רא"ש,שו"ת רשב"א,ר"ן,רמ"א: מותר עם שני כשרים שאינם פרוצים. שו"ת רשב"א,ר"ן,רמ"א – סתם אנשים כשרים הם הואיל ולא הוחזקו בפריצות.

איש אחד עם הרבה נשים:

משנה קידושין פ,ב: לא יתייחד אדם עם שתי נשים.

משנה קידושין פב,א: כל שעסקיו עם הנשים לא יתיחד עם הנשים.

קידושין פא,א: אנשים מבפנים ונשים מבחוץ - חוששין משום ייחוד.

ר"ח,רמב"ם,שו"ע: אסור להתייחד אפילו עם הרבה נשים, ואפילו מי שעסקיו עם נשים, וכשאשתו עימו מותר. לדעתם מי שעסקו עם נשים ראוי להיות יותר קל כיוון שטרוד במלאכתו או משום שאינו יכול להיזהר.

רש"י,רמ"א: אסור לאיש להתייחד עם שתי נשים אך עם שלוש מותר, ומי שעסקיו עם נשים אסור אפילו עם שלוש.

תוס': אסור להתייחד אפילו עם הרבה נשים, ומי שעסקיו עם נשים אסור אפילו אשתו עימו. מקידושין פא,א מוכח שאסור להתייחד אפי' עם הרבה נשים. הב"ח מיישב את רש"י שחוששים שם שיכנס בהיחבא ולא ידעו בו כל הנשים. והח"מ והב"ש מיישבים שמדובר שם באיש שעסקו עם הנשים.

א. בדרך כשלא צריכים לשומרה:

רמ"ה,רי"ו: מותר, משום שאם אחד ילך להיפנות ילך הכשר השני עימו ולא יתייחדו. הגמ' עוסקת דוקא באשה שצריך לשומרה, שאז אם ילך אחד יצטרך השני להישאר ולהתייחד עימה.

ב"ש: מדייק מהראב"ד שחולק, וכן מהשו"ע שהשמיט דעתם. הראב"ד נימק שבלילה לא מספיק שניים משום שאם אחד יישן השני יעשה איסור ויבוא עליה. לדעת הרמ"ה שהואיל והם כשרים הם גם ימנעו מלהתייחד אין לחושדו על כך אלא ודאי ילך מיד להעיר חבירו, ולדעתו צריך לפרש שמ"מ עד שיעירו בינתיים נמצא שהוא מתייחד עימה, אך הראב"ד לא פירש כן, ולדעתו גם כשר אע"פ שאינו חשוד שיזנה בפני חבירו מ"מ חשוד שלא ימנע מלהתייחד[1]. הפרישה כתב שע"פ דעת הרמ"ה התפשט המנהג שאשה לוקחת עימה תינוק או תינוקת ונוסעת עם העגלון, משום שאם תצטרך היא או תינוקה להיפנות ילכו יחד, אולם הב"ש חלק לפי שהשו"ע לא פסק כרמ"ה, וכן הרש"ל פסק שם לאיסור.

גוי ושני יהודים: שב יעקב – אמנם צריך בדרך דוקא שלושה כשרים אך שני כשרים וגוי גם מועיל, משום שגוי ילך ויגלה הדבר, ולכן אם אחד ישאר עימו הוא יחשוש לבוא עליה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. הב"ש התקשה מדוע באמת לפי הראב"ד יש לחושדו על כך הרי הוא כשר, וכתב שאפשר ליישב קצת. ובמחצית השקל ביאר שכשר אינו חשוד לזנות בפני חבירו אך מ"מ הוא חשוד שלא ימנע מלבוא לידי יחוד, ובשעה שבא לידי יחוד יתכן שיצר ילבישו ויחטא.