פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כב כ

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כב כ

סעיף כ[עריכה]

מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות, מפני שאמות הבנים באות לבית הספר לבניהם ונמצא מתגרה בנשים. וכן אשה לא תלמד קטנים, מפני אבותיהם שהם באים בגלל בניהם ונמצאו מתייחדים עמה. ואין המלמד צריך שתהיה אשתו שרויה עמו בבית הספר, אלא היא בביתה והוא מלמד במקומו (משנה קידושין פב,א).

ב"ח,ב"ש – מדייקים מהרמב"ם והשו"ע שהטעם באשה הוא יחוד ובאיש גם משום גירוי, ולפיכך באיש אסור גם כשאין בעיה של יחוד.

כשאשתו אינה בעיר: שו"ע: פסק כר' אליעזר שאסור. וכשהיא בעיר אין בעיה של גירוי, ולגבי יחוד צריך להעמיד במקרה שאין יחוד, ולדעת הכס"מ אין איסור יחוד כשאשתו בעיר, וביארו הב"ש שאע"פ שאינה עימו ולכאורה אינה יכולה לשמרו מ"מ כיוון שבכל עת יתכן שתבוא יש בכך שימור. לגבי ההיתר כשאשתו בעיר עיין בסיכום לסע' ח.

רי"ף,מ"מ,גר"א,לחם רב: פסקו כת"ק שמותר כל שהיתה לו אשה ואפילו גירשה או מתה (כשאין בעיה של יחוד). רעק"א הביא דברי הלחם רב.

ב"ש: יש ליישב את המנהג ללמד כשאין אשתו עימו שסומכים על המ"מ.

אשה לא תלמד: מדוייק מהמשנה, מהרמב"ם ומהשו"ע שאפילו נשואה לא תלמד ולא מועיל אפילו אם בעלה בעיר, ולכאורה קשה הרי אין איסור יחוד כשבעלה בעיר. הכס"מ מתרץ שאמנם ברגע שהוא בעיר אין איסור, אך אין דרכו להיות כל הזמן בביתו ונוהג לצאת חוץ לעיר (בשונה מן האשה), ולכן אינה יכולה להיות מלמדת^[1].

בתי ספר בזה"ז: ערוה"ש^[2],ציץ אליעזר^[3] - מיישבים המנהג להקל היום, שאצלנו אין מדרך האמהות להביא התינוקות לבית הספר אלא באים מעצמם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]