פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כג ו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כג ו

סעיף ו[עריכה]

אסור לרכוב על בהמה בלא אוכף (נידה יד,א). הגה: בגמרא פרק כל היד משמע דאסור ללבוש מכנסיים אם לא עשויין כבתי שוקיים, משום דמביא לידי השחתת זרע (יג,ב), ואע"פ שאפשר לדחות דבגמרא לא קאמר אלא בימיהם שהיה להם תרומה ואיכא למיחש לטומאת הגוף, מכל מקום מדהביא הרא"ש בפסקיו משמע דאף בזמן הזה אסורא (הכל ד"ע). ומה שנהגו היתר במרחץ, אפשר לומר דבשעה מועטת לא אסרו, כן נראה לי. עוד אסרו בגמרא לרחוץ עם אביו ואחיוב ובעל אמו ובעל אחותו (פסחים נא,א), ונהגו עכשיו היתר בדבר הואיל ומכסין ערותן בבית המרחץ ליכא למיחש להרהורא (אגודה).

א. מכנסיים: עצי ארזים – דין זה לא נאמר על מכנסיים של ימינו שאין בהם כיס מיוחד לאיבר.

ב. אחיו: גמרא: עם הכל אדם רוחץ, חוץ מאביו וחמיו ובעל אמו ובעל אחותו. ורבי יהודה מתיר באביו מפני כבוד אביו. והוא הדין לבעל אמו. ואתו אינהו וגזור בשני אחין משום בעל אחותו. תנא: תלמיד לא ירחץ עם רבו, ואם רבו צריך לו - מותר.

רמ"א: אסור עם אחיו (הנשוי), ולא הזכיר חמיו.

ח"מ,גר"א: צריך לגרוס חמיו.

ב"ש: צריך לגרוס חמיו ואחיו.

כשקדם לקרוביו: ב"ש – ברבו הטעם הוא משום כבוד ולכן אם הוא קדם להם מותר, אך בקרוביו הטעם הוא שמא יהרהר בנשותיהן ולכן אסור אף אם הוא קדם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.