פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כה ו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כה ו

סעיף ו[עריכה]

אסור לשמש בשני רעבון, אלא לחשוכי בנים (תענית יא,א).

ציץ אליעזר – לדעת התוס' זוהי רק מידת חסידות אולם לדעת הרמב"ם והשו"ע משמע שזהו איסור.

שאר צרות: ירושלמי,רמ"א או"ח רמ,יב,ח"מ,ב"ש: אסור לשמש גם בשאר צרות שהן כרעבון.

עולת תמיד: כל אלו שגוזרים עליהם תעניות כמובא בשו"ע או"ח סי' תקעו. גם בעת מלחמה אסור. אולם בסוף דבריו ציין לעיין בשיירי כנה"ג, ולמד מכך הצי"א שלא החליט דעתו בכך.

שיירי כנה"ג,ציץ אליעזר^[1]: דוקא צרות שהן כמו רעב: ירקון , שדפון, חסיל וארבה. הציץ אליעזר הוכיח שאין איסור במלחמה מעירובין סג,ב שהגמ' מקשה מדוע נענש יהושע בשביל שביטל את ישראל לילה אחת מפריה ורביה הרי כל זמן שארון ושכינה שרויין שלא במקומן אסורין בתשמיש המטה. משמע שמצד המלחמה אין איסור. וההגהות יעב"ץ הוכיח זאת מהדין שהנושא אשה חדשה נשאר בביתו כדי לשמח את אשתו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]