פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כח ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
וכן אם החזיר לה חוב שהיה לה אצלו ואמר לה: כנסי סלע זו שאני חייב ליכי והרי את מקודשת לי בו, קודם שתטלנו, ונטלתו ושתקה, אם היו ביניהם שידוכין הרי זו מקודשת. ואם לא שידך, אינה מקודשת עד שתאמר: הן. אבל אם לאחר שנתנו בידה אמר לה: הרי את מקודשת לי בו, אפילו אמרה: הן, אינה מקודשת אע"פ ששידך תחלה (קידושין יג,א ע"פ רמב"ם). הגה: וכל זה שאמר לה: כנסי סלע שאני חייב לך. אבל אמר לה: כנסי סלע זו, סתמא, וחזר ואמר: התקדשי לי בו, אף על פי שחייב לה ג"כ, והגיע זמן הפרעון, מקודשת, ואינה יכולה לומר: לפרעון קבלתיו (הר"ן פ"ק דקדושין). אמר לה: כנסי סלע זו שאני חייב לך, וחזר ואמר: לא לשם פרעון אני נותנו לך, רק לשם קדושין, י"א דהוי מקודשת אפילו לא שידךא (שם בשם בה"ג והרמב"ם). בקש ממנה שתלוה לו מעות על משכון, ונתנה לו המעות, וכאשר נותן לה המשכון אמר לה: התקדשי לי בוב, וקבלתו ושתקה, הוי ספק קדושין (תשובת הרשב"א סי' תשע"ג).
א. חזר ואמר לא לפרעון אלא לקידושין: המ"מ והר"ן כתבו שאפשר שלרמב"ם מקודשת אפילו לא שידך[1], והרמ"א כתב דין זה ללא ספק, והשיגו ע"כ הח"מ והב"ש.
ב. התקדשי במשכון: ח"מ,ב"ש – בשו"ת הרשב"א מדובר שאמר "הלויני דינר על משכון זה", ויתכן שכשלא אמר "זה" ודאי מקודשת, שלא כרמ"א שהשמיט תיבת "זה".
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בגמ' נאמר שאם שתקה אינה מקודשת אלא אם היא משודכת, אמנם הרמב"ם פירש שאינו חוזר בו מהפירעון אלא רוצה גם לקדשה בכך, אך במקרה שחזר בו מהפירעון ואמר שרוצה רק לקדשה במעות אלו אפשר שלדעתו מקודשת אף באינה משודכת.