פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כח יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא[עריכה]
היה אצלה מלוה על משכון, אפילו במשכנו בשעת הלואה, וקדשה באותה מלוה והחזיר לה המשכון (או שהיה המשכון ברשותה) (ר"י בשם הרמ"ה), הרי זו מקודשת (קידושין יט,א ע"פ רמב"ם ורמב"ן). וי"א שאפי' לא החזיר לה המשכון, מקודשת (ע"פ רא"ש).
קידושין יט,א: המקדש במלוה שיש עליה משכון – מקודשת.
רמב"ם,רמב"ן,רשב"א,רמ"ה,ר"ן: דוקא כשמחזיר כעת המשכון.
רא"ש: גם כשלא מחזיר. כך משמע מהלשון "המקדש במלווה שיש עליו משכון" ולא נאמר "המקדש במשכון". ועוד, שהגמ' למדה זאת מאמה עבריה שהאדון יכול ליעדה בכסף שנתן בעבר לאביה כשלקחה לאמה ולא כתבה בפשטות שנלמד מדר' יצחק שקונה משכון. גם לדעת התוס' מדובר כשלא מחזיר אלא שהם העמידו באומר בהנאת מחילה שמועיל גם ללא משכון והחידוש הוא שהישארות המשכון בידו אינה גורעת.
שו"ע: סתם כרמב"ם וי"א כרא"ש.
רמ"ה,טור,ב"ש: מקודשת דוקא כשהחפץ בידו בתורת משכון, אך אם חפץ שלה בידו אע"פ שיכול לתופשו כמשכון לא מועיל.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.