פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כח יח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יח[עריכה]
היתה סחורה בינו ובין חבירו, וחלקה שלא מדעת חבירו, וקידש בחלקו, הואיל וצריכה שומת בית דין אינה מקודשתא, שאין זה נוטל לעצמו מה שירצה ויניח מה שירצה. הגה: ואפילו נתן לה כל הסחורה שיש בחלקו יותר מפרוטה, אפ"ה אינה מקודשת, שאין רצונה להתקדש רק בכליב (הגהות מ"מ פ"ב דאישות בשם רמב"ן והרשב"א וכ"כ הר"ן). ואם הוא דבר שהכל שוה ואינו צריך שומא, הרי זו מקודשת (רמב"ם מקידושין נב,ב).
קידושין נב,ב: ההוא אריסא דקדיש במוזא דשמכי, אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: מאן אחלך? והני מילי במוזא, אבל כישא, מצי אמר ליה: אנא שקלי כישא, שקיל את כישא, כישא כי כישא. ההוא סרסיא דקדיש בפרומא דשיכרא, אתא מריה דשיכרא אשכחיה, אמר ליה: אמאי לא תיתיב מהאי חריפא? אתא לקמיה דרבא, אמר: לא אמרו כלך אצל יפות - אלא לענין תרומה בלבד... אבל הכא משום כיסופא הוא דעבד ואינה מקודשת.
א. אם חברו הגיע והתרצה: ח"מ: מסתפק אם התגלה למפרע שקידש בשלו.
ב"ש: אינה מקודשת כדין יאוש שלא מדעת שלא הוי יאוש.
ב. פירש שמקדש בחלקו: ח"מ – מקודשת.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.