פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סד א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־19:25, 14 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סד א סעיף א - זמן השמחה עם בתולה

בסימן סב, ו, יד דיון בנוגע לימי הברכה בבתולה ובאלמנה, ויש חילוק בין השמחה לברכה. חלק מהדיון שם נוגע גם לענייננו. הגמרא בכתובות (ז, א) קובעת שלבתולה יש שבעה ימי שמחה. הפרישה הביא מקורות מהפסוקים: מדברי לבן ליעקב "מלא שבוע זאת ונתנה לך גם את זאת" (בראשית כט, כז), ומהנזכר אצל שמשון שחגג שבעה ימי משתה (שופטים יד, יב).

טור ושו"ע: הנושא בתולה שמח עמה שבעה ימים, בין אם הוא בחור ובין אם הוא אלמן.


⦿ עשיית מלאכה בשבעת ימי המשתה

הב"י הביא פרקי דרבי אליעזר שחתן דומה למלך, וכמו שמלך לא עושה מלאכה, כך גם חתן לא עושה מלאכה. הראשונים הביאו תוספתא שחכמים תיקנו לנושא אלמנה שיתבטל ממלאכה שלושה ימים כדי שישמח איתה - ואותו הדבר בבתולה, עליו להתבטל ממלאכה שבעה ימים.

רמב"ם, ר"ן וטור: חתן הנושא בתולה צריך להתבטל ממלאכה שבעה ימים. כך פסק השו"ע.

רמ"א: חתן אסור בעשיית מלאכה, ואסור לו גם לצאת יחידי לשוק. (ח"מ וב"ש: אפשר שהרמ"א סובר שאפילו אם הכלה מוחלת, אסור לחתן לעשות מלאכה ולצאת יחידי לשוק כי הוא דומה למלך).

פרישה: מהאיסור לצאת יחידי השתרבב המנהג שהחתן כלל לא יוצא מביתו, כי לא מצוי שיהיה מי שילווה אותו.

֎ פרח מטה אהרן (בפת"ש): אם לחתן יש עסק בשותפות עם אחר, מותר לשותף שלו לפתוח את החנות בימי השבע ברכות, בשונה מאבל שבו אסור גם לשותף לעשות את מלאכת האבל. בכל זאת, אם יש מנהג בעיר להחמיר בחתנים בזה, צריך להחמיר. כך כתבו גם ערוך השולחן, בא"ח, יבי"א ועוד.


⦿ עשיית מלאכה כשהאישה מוחלת

הרמ"א כתב שאסור לחתן לעשות מלאכה, למרות שהשו"ע כבר הזכיר זאת בעצמו. הח"מ והב"ש למדו מכך שהרמ"א סובר שאפילו אם הכלה מוחלת, אסור לחתן לעשות מלאכה. מאידך, בסעיף ב הרמ"א הביא בשם רבינו ירוחם שהאשה יכולה למחול על שמחתה. האחרונים הציעו אפשרויות שונות ביישוב הסתירה:

ח"מ: מחילה לא מועילה כדי לעשות מלאכה, אך כן מועילה לעניין השמחה, האכילה והשתייה.

◄ המקנה (בפת"ש): יש לחלק בין בתולה לאלמנה. בסעיף א מדובר על בתולה, ובה מחילה לא מועילה כי יש איסור מלאכה על החתן מצד עצמו. בסעיף ב מדובר על אלמנה, שם כל איסור המלאכה הוא בגלל הכלה, וממילא אם היא מוחלת החתן רשאי לעשות מלאכה.

ב"ש: לפוסקים שבחור הנושא אלמנה שמח עמה רק שלושה ימים, מוכח שהשמחה היא תקנה לכלה (ולכן באלמנה מספיק בשלושה ימים). לסוברים שגם בבחור ואלמנה שמח שבעה ימים, מוכח שאיסור המלאכה הוא מצד החתן עצמו - וממילא גם מחילה לא תועיל. הב"ש לא מיישב בביאור הזה את הרמ"א, וכותב ששיטת הרמ"א צריכה יישוב.


⦿ תספורת לחתן בימי שבע הברכות

פת"ש בשם מהר"י בן לב: אסור לחתן להסתפר בימי השבע ברכות.

⤶ המעיין במהר"י בן לב יראה שדיבר בדעת הראב"ד בלבד, ובדעת הרמב"ם והרא"ש כתב שמותר לחתן להסתפר (היכל שלמה).

טור ושו"ע (ביו"ד שמב, א): מותר לחתן להסתפר בשבעת ימי המשתה. כך גם פסקו יבי"א, נטעי גבריאל והנישואין כהלכתם.

סעיף א

הנושא בתולה צריך לשמוח עמה ז' ימים (כתובות ז,א), שלא יעשה מלאכה, ולא ישא ויתן בשוק, אלא אוכל ושותה ושמח עמה, בין אם הוא בחור בין אם הוא אלמוןא (תוספתא,רמב"ם,ר"ן[1]). (וחתן אסור בעשיית מלאכה, ואסור לצאת יחידי בשוק) (ר"ן פ"ק דכתובות ובפרקי ר"א).

הטעם שלא יעשה מלאכה: תוספתא: כדי שישמח עם אשתו.

פרקי דר"א: חתן דומה למלך ומלך אינו עושה מלאכה. ומטעם זה גם אינו יוצא לשוק לבדו.

השו"ע נקט את טעם השמחה המובא בתוספתא, והרמ"א חזר וכתב שאסור בעשיית מלאכה והוסיף שגם אסור לצאת יחידי כמובא בפרקי דר"א, וביארו הח"מ והב"ש שחזר על איסור מלאכה כדי לומר שלא מועילה מחילתה משום שאסור גם מטעם שדומה למלך. והב"ש כתב שמחילה על שמחתה תלוי במחלוקת שבסע' הבא, עיין שם.

שותפים: פרח מטה אהרון – שותף החתן יכול לפתוח החנות, ואין זה כאבל.

להסתפר: מהריב"ל – אסור לחתן להסתפר בשבעת ימי המשתה.

יציאה לסחור במדינה אחרת בשנה הראשונה: רדב"ז: מותר. מל' הגמ' משמע שהמצווה "נקי יהיה לביתו" היא רק שלא יצא לצבא אך לצאת לצורכו מותר, וכן משמע מל' הרמב"ם.

ספר החינוך: גם לסחורה אסור, אמנם מועילה מחילתה.

א. אלמון שנשא בתולה: ר"י מיגש – אם כשנישאת לבחור יש שבעה לשמחה כ"ש כשנישאת לאלמון, שצריך לשמח אותה יותר.

מתוך הספר יאיר השולחן

הערות שוליים

  1. כתובות ב,א