פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סה א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סה א סעיף א - לשמח חתן וכלה

טור ושו"ע: מצווה גדולה לשמח חתן וכלה, לרקוד לפניהם ולומר שהכלה נאה וחסודה אפילו אם היא לא כזאת (דעת בית הלל בכתובות טז, ב. ויתכוונו שהיא נאה במעשיה - ב"ח וב"ש ב"ש חולקים עליהם וסוברים שמשבחים את הכלה 'כלה כמת שהיא, וזאת משום שהתורה אמרה שמות כג ז 'מדבר שקר תרחק'). כל הנהנה מסעודת חתן וכלה ואינו משמחם עובר בחמש קולות (כמבואר בגמרא במסכת ברכות ברכות ו ב. כלומר, לא יזכה לחמשת הקולות הללו בנחמת ירושלים - פרישה).

֎ רבנו ירוחם ודרכי משה: מבטלים תלמוד תורה בשביל הכנסת כלה (כפי שהזכירה הגמרא במגילה מגילה ג ב). אפילו גדול הדור מתבטל מתורתו לשם כך (ב"ח).

⤶ האם יש חובה להפסיק את הלימוד בשביל כך?

ח"מ: אמנם יש חובה, אך היא רק למי שרואה את החופה בפועל. כך פסקו גם העמק שאלה והנישואין כהלכתם.

ב"ש: החובה היא לכל מי שיודע שיש חופה בעיר, גם אם אינו רואה אותה.


֎ ב"ש: הכנסת כלה היא ליווי הכלה אל החופה (ט"ז: ויש להקפיד שלא להתערב עם הנשים, אלא להגיע לקראת הכלה כדי ללוות אותה, וכשהיא מגיעה חוזרים אחורה). המרדכי כתב שהכנסת כלה הוא המסירה לחתן, ולפי דבריו ההליכה של הציבור עם החתן לכסות את ראש הכלה בהינומה זו הכנסת הכלה.

סעיף א[edit]

מצוה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה (כתובות יז,א). הגה: ומצינו שרבי יהודה בר אילעי היה מרקד לפני הכלה (יז,א); ומבטלין תלמוד תורה להכנסת כלה לחופה (דברי הרב) (פ"ק דמגילה ג,ב ופ' האשה שנתארמלה).

מאופני השימוח: עזר מקודש – מי שמברך תחת החופה מקיים שמחת חתן וכלה בשלימות וכן מקיים אם מברך ברכהמ"ז או שמשוחח מעט עם החתן ומעוררו לשמחה של מצוה ובפרט במצווה זו. ואדם חשוב מקיים כבר בכך שמגיע לסעודה לפי שמכבד בכך את החתן, ומקיים על צד היותר טוב אם מושיט לחתן דבר מאכל או משקה או מרקד לפני הכלה או אומר קצת בדיחותא ובכך מעורר החתן לשחוק או שמשבח לפניו זיווגו.

מי שתורתו אומנותו: רא"ש: גם כן מחוייב לבטל תלמודו כדי לשמח.

ח"מ: יתכן כשדוקא כשרואה שנכנסים לחופה, אך אם רק יודע שיש בעיר אינו מחוייב ללכת לשם. ובספר "הנשואין כהלכתם"[1] הביא שכן כתב בהעמק שאלה ושכן המנהג. עוד הביא שהפסקי הלכות כתב שבזמנינו שאיננו בקיאים בהלכות ולימודנו הוא לצורך ידיעת ההלכה אין מבטלים.

ב"ש: אף כשאינו רואה, שהרי בברייתא נשנה ביחד עם הוצאת המת ושם חייב אף כשאינו רואה.

ריקוד עם הכלה: תורת חיים – אסור ללכת במחול עם הכלה אפילו אם אוחז בהפסק דרך מטפחת, כדרך שנוהגים מקצת ת"ח שבדור הזה, ולא אמרו חכמים כיצד מרקדין עם הכלה אלא לפני הכלה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[edit]

  1. פרק יג, בהערות לסע' ד ולסע' ח