פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סו י

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סו י סעיף י - מנהגי משפחות בכתובה

בגמרא במסכת כתובות כתובות יב א מובא שכהנים היו רגילים לגבות לבתולה ארבע מאות זוז (במקום מאתיים). רב יהודה בשם שמואל אמר שכל משפחה מיוחסת שרוצה להנהיג אצלה מנהג כזה, יכולה. (ודווקא משפחה מיוחסת, כי למשפחה אחרת לא ישמעו - ח"מ)

הר"ן כתב שהמשמעות של מנהג כזה הוא באדם שנשא אשה מהמשפחה הזאת בסתמא, ותוס' כתבו שהחידוש הוא למרות שלא כתב לה בלשון תוספת אלא כאילו הסכום הזה מעיקר הדין, בכל זאת גובה.

טור ושו"ע:‎ משפחות יכולות לנהוג לכתוב בכתובה יותר מהסכום הקבוע. לכן אם כתובת אשה אבדה יש לדקדק בכתובות קרובותיה. אם במשפחת החתן נהגו לכתוב יותר מאשר במשפחת הכלה, כותב לה כמנהג משפחתו.

סעיף י[edit]

אם יש משפחות שנוהגים לכתוב בכתובתן יותר משיעור חכמים, אין למחות בידם (משנה בכתובות יב,א); ולא עוד אלא אפילו אחד מבני המשפחה ההיא שלא כתב כתובה, לאשתו, מגבינן לה בתנאי בית דין לפי מה שרגילין לכתוב (ר"ן,תוס'[1]). לפיכך אשה שאבדה כתובתה, ידקדקו בכתובות קרובותיה כפי מה שנהגו לכתוב בני המשפחה, כותבין לה (רא"ש) (ואפילו כתב לה: דחזו ליכי, אפילו הכי גביא כמנהג משפחתה) (ב"י בשם הר"ן שכ"כ בשם התוס'). ואם כתובת נשי משפחתו יתירות מכתובות נשי משפחתה, עולה עמו ואינה יורדת (שו"ת רא"ש מכתובות מח,א).

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[edit]

  1. כתובות יב,ב