פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיב ה: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קיב ה

סעיף ה

יבם אשת אחיו וילדה לו בת, אם לא היה לאחיו נכסים, הבת נזונת מנכסי אביה (רא"ש,ר"ן). אבל אם היו לאחיו נכסים, וכן בת שנייה וכן בת אנוסתו אפילו נולדו לו אחר שנשאה, וכן בת ארוסתו שנולדה לו בעודה ארוסה ואחר כך נשאת, אין להן מזונות אחר מיתת אביהן (תיקו כתובות נג,ב), אבל בחייו הוא חייב במזונותן כדין שאר הבנים והבנות בחיי אביהן (סט,ב).

בכל המקרים הללו הגמרא הסתפקה אם הואיל ואין לאם כתובה (וביבמה אמנם יש לה מנכסי בעלה הקודם אך לא מהנוכחי) ה"ה שאין הבת ניזונת, או שבכל זאת ניזונת, ונשארה בתיקו, ומספק אין להן מזונות. רי"ו כתב שמועילה תפיסה והובא בב"י ובד"מ, והש"ג כתב שבנכסים מועטים מועילה תפיסה אך במרובים אין להן זכות אלא מזונות דבר יום ביומו ולפיכך מוציאין מהן, ויתכן ששוב לא מחזירים להן. הח"מ הביאם אך סיים שהדבר תלוי במחלוקת אם תפיסה מועילה בספיקא דדינא.

בת של ממאנת: רמב"ם: יש לה מזונות. הראב"ד הקשה איך יתכן שלקטנה יש בן, והמ"מ כתב שהרמב"ם סובר שיתכן הדבר. הב"ש מיישבם מהגמ' כאן, שנשארה בתיקו אם יש מזונות הבנות לאלו שאין להן כתובה, שהמקרים בגמ' הם דוקא כשבעת הנישואין אין לה כתובה, אבל אם היה לה אלא שלאחר מכן גרמה לעצמה הפסד לא הפסידה ביתה את זכותה, כמו שאם זינתה ודאי לא תפסיד ביתה מזונותיה.

מ"מ,ר"ן: אין לה. לממאנת אין עיקר כתובה וא"כ גם אין לה תנאי כתובה כגון מזונות הבנות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.