פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצו ח

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:04, 7 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רצו ח


סעיף ח | נשים בהבדלה

אורחות חיים: נשים אינן מבדילות לעצמן, כיוון שהיא אסמכתא ולא תלויה בשמירת השבת.

רבינו יונה: נשים חייבות בהבדלה כמו בקידוש.

שו"ע: נשים חייבות ומבדילות לעצמן, ויש מי שחולק. רמ"א: ולכן לא יעשו בעצמן אלא אחר יעשה להן.

מג"א: יכולות לברך על הכוס ועל הבשמים לכו"ע, שהרי הן ברכות הנהנין. אבל בברכת הנר נשים לא חייבות לכו"ע[1] (ואין ברכת הנר חלק מההבדלה, שהרי אפשר לברך עליו בנפרד) (ביה"ל).

  1. ב"ח ומג"א: נשים יכולות למשוך על עצמן חיוב ולעשות הבדלה אם רוצות[2].

☜ ואפשר לסמוך על זה לדינא (מאחר שיש אחרונים שפסקו כדעת רבינו יונה (שער הציון)).

  1. אם גבר כבר שמע הבדלה:

למג"א ועוד אחרונים: לא יעשה הבדלה לאשה, כיוון שלדעת האורחות חיים זו ברכה לבטלה.

לברכי יוסף וזכור לאברהם (בשם כמה פוסקים): יכול לעשות בשבילן.

משנ"ב: יעשו בעצמן, כיוון שיש בזה חשש ברכה לבטלה[3]*.



הערות שוליים

  1. לכאורה לפי דברי הב"ח והמג"א (לקמן) שהתירו לנשים למשוך על עצמן חיוב של הבדלה, תוכלנה הנשים למשוך על עצמם גם חיוב של ברכת הנר. וצ"ב. ובחזון עובדיה (ב, עמוד תכז) תמה על דברי הביה"ל וכתב בשם כמה אחרונים, שמאחר ויש לנשים חיוב בהבדלה, ממילא יש להן חיוב בברכת הנר.
  2. אומנם במג"א ס"ק ד כתב בשם השל"ה שלא ישתו הנשים מכוס של הבדלה, צריך לומר שכוונת המג"א שאם אין איש שיכולות לשמוע הבדלה ממנו, יכולות הן לעשות בעצמן מחוסר ברירה (משנ"ב).

  3. * מנהג הספרדים שנשים עושות הבדלה לעצמן, ואף אם הגבר שמע הבדלה כבר יכול להבדיל בשבילן (וטוב שהן תברכנה על הנר), כך כתבו בחזון עובדיה (ב, עמוד שעב) ובאור לציון (כב, ג).