פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לד ב סעיף ב - פסול מחמת רשעה

בסנהדרין (כז, א) נחלקו האמוראים האם אדם נפסל לעדות בגלל עבירה שאיננה ממונית. לדעת רבא אינו נפסל כי התורה פסלה רק עד 'חמס', ולדעת אביי בכל עבירה שנקרא בגללה רשע הוא נפסל לעדות. זה אחד מששת המקומות בש"ס שנפסקה הלכה כאביי.

רמב"ם וטור: כל אדם שעבר עבירה שחייב עליה מלקות או מיתת בי"ד - נקרא רשע, ופסול לעדות. כך פסק השו"ע.

⤶ אמנם השלטי גיבורים נקט שהפסול הוא רק בדבר שקשור לאותה העבירה, ולכן אם עבר עבירה הקשורה לעריות פסול לעדות קידושין אך לא לעדות ממון - אך הב"ש ופת"ש בשם נוב"י דחו את דבריו וכתבו שלא משמע כך מהגמרא והפוסקים, ובכל עבירה שנקרא בגללה רשע פסול לכל עדות.


☜ יש להקפיד לקחת לעדות קידושין עדים המוחזקים ליראי שמים ושומרי תורה ומצוות, אין להקל אפילו בשעת הדחק וגם לא בתינוקות שנשבו (אז נדברו, אגרות משה, הנישואין כהלכתם וילקוט יוסף).


⦿ עבירה דאורייתא שאין בה מלקות

מרדכי ורבינו ירוחם: העובר עבירה דאורייתא שאין עליה עונש מלקות, פסול לעדות מדרבנן. כך פסקו הב"י והרמ"א.

פת"ש בשם התומים: דווקא באיסור שלא לוקים עליו מחמת קלותו, אך באיסור שלא לוקים עליו כי הוא חמור יותר (כמו לאו שניתן לאזהרת מיתת בי"ד) - פסול מדאורייתא. (נתיבות: גם בעבירה דאורייתא שלא לוקה בגלל שמשלם, הוא נפסל לעדות)

פת"ש בשם נתיבות המשפט וברכי יוסף: המבטל עשה דאורייתא, כשר לעדות אפילו מדרבנן.