פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד ה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לד ה סעיף ה - העובר על שבועתו

בדף כז (ע"א) הברייתא לומדת את הפסוק "אל תשת רשע עד" על גזלנים והעוברים על שבועתן.

במסכת שבועות (מד, ב. מו, ב) מבואר מי מוגדר חשוד על השבועה שנפסל לעדות: הנחשד על שבועת עדות או שבועת הפיקדון, ואפילו בשבועת שווא. גם מי שנשבע שבועת ביטוי או שבועת שקר על העבר נפסל. בשבועת ביטוי על העתיד הוא לא נפסל, כי עדיין לא ידוע האם הוא יקיים את שבועתו.


⦿ שבועת ביטוי על העתיד

רש"י, ר"ח, רמב"ן ורשב"א: בשבועת ביטוי על העתיד אינו מוגדר חשוד על השבועה אפילו אם עבר עליה בסוף, כי בזמן שנשבע היה בדעתו לקיים אותה.

ר"ת, רב האי גאון, רמב"ם ורא"ש: גם בשבועה הזאת, אם לבסוף עבר עליה הוא חשוד על השבועה.

☜ כך פסק השו"ע והרמ"א.

ריב"ש: העובר על שבועת ביטוי על העתיד בקום ועשה פסול לעדות, שהרי הוא לוקה על כך. העובר עליה בשב ואל תעשה לא נפסל לעדות, שאינו לוקה.

משאת בנימין, ש"ך ונתיבות: כך יש לפסוק. מדרבנן פסול אפילו בשב ואל תעשה.


֎ סמ"ע: העובר על חרמות תקנות הקהילות לא נפסל לעדות, כי הוא לא נשבע על כך בעצמו.


⦿ כשעדים מעידים שעבר על שבועתו

רשב"א: הטוען שעבר על שבועתו בשוגג לא מכשיר את עצמו לעדות בכך, כי אחרת כל החשודים יכשירו את עצמם בתירוץ הזה.

רמ"א: מאותה הסיבה גם אינו נאמן לטעון שהיה אנוס.

ש"ך: אינו נאמן דווקא אם עדים התרו בו לפני שעבר על השבועה, אך בסתמא אם טוען שהיה אנוס, אין להוציאו מחזקת נאמנות.