פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד יח

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לד יח

סעיף יח - הנוטל שכר כדי להעיד

המשנה במסכת בכורות בכורות כט א קובעת שהנוטל שכר לדון דיניו בטלים, והנוטל שכר להעיד עדותו בטלה. הגמרא שם מבארת שלומדים זאת מהפסוק "ראה למדתי אתכם" - מה אני בחינם אף אתם בחינם.

רמ"א: הנוטל שכר להעיד עדותו בטלה, כמו הנוטל שכר לדון. בשונה משאר פסולים מדרבנן כאן אינו צריך הכרזה אלא הדין והעדות בטלים מעצמם (עפ"י הרמב"ן. הרמב"ן הוסיף וביאר שמכיוון שידע את העדות ולא רצה לומר אותה ללא שכר, זאת לא נקראת עדות).


⦿ שכר על עדות קידושין

רשב"א ורמ"א: מותר לעד לקבל כסף על עדות שאינו מחוייב להעיד עליה, אלא נוטל שכר כדי ללכת ולראות את העניין שעליו הוא יהיה עד.

ש"ך: בנוגע לעדות על גט, השו"ע כתב שהעדים לא יטלו שכר יותר משכר בטלה. אמנם הרמ"א הביא שם כמה צדדים להקל, אך בשו"ת בניין ציון כתב שדברי הרמ"א שייכים בעדות גט דווקא ולא בעדות קידושין. לכן, עדי קידושין לא יקחו יותר משכר בטלה. כך כתב גם הרדב"ז, והוסיף שבדיעבד עדותם כשרה אפילו אם נטלו שכר גבוה.


⦿ עד שקיבל שכר והחזיר

רמב"ן ורמ"א: עד שקיבל שכר על עדותו והחזיר את הכסף, מקבלים ממנו עדות כי חכמים קנסו אותו רק בזמן שהכסף אצלו. ⤶ פת"ש: אחרי שהחזיר את הכסף צריך להעיד מחדש (כך מפורש בר"ן, ולא כדעת הנוב"י שסובר שמקבלים את העדות הראשונה למפרע).


⦿ קבלת מתנה אחרי העדות

רא"ש: במסכת סנהדרין סנהדרין כז ב מסופר על אדם שדאג לפטור ממס דיין שהיפך בזכותו. שם לא היה איסור בדבר כי חכמים פטורים ממס בלאו הכי, אך במתנה ממש - אסור, כי הוא 'שוחד מאוחר'.

☜ כך פסק הרמ"א.

פת"ש בשם התפארת יעקב: מכך שהרמ"א הביא דין זה כאן ולא בהלכות דיינים, ניתן ללמוד שדווקא לדיין אסור לקבל מתנה אחרי העדות, אבל לעד מותר כי בו האיסור הוא לא שוחד אלא קנס חכמים, שאינו שייך אחרי העדות.


⦿ עדות מאנשים בזויים

במסכת קידושין קידושין מ ב נפסק שהאוכל בשוק דומה לכלב, ויש אומרים שהוא גם פסול לעדות (כי אין לו בושת פנים ואינו חושש להעיד שקר - רש"י). רב אידי בר אבין פוסק כמו היש אומרים.

רמב"ם, טור ושו"ע: אנשים בזויים פסולים לעדות מדרבנן, והם אלה שאוכלים בשוק בפני כל העם. (ב"י וסמ"ע: אם אוכל בשוק שאין בו רוב עם, לא נפסל בכך).

כמו האוכלים בשוק, גם שאר האנשים שלא מקפידים על הבושת פסולים. כך ההולכים ערומים בשוק כשעוסקים במלאכה והמקבלים צדקה מהגויים בפרהסיא.