פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רב א: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הוספת קישור למקור) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
=קנין אגב= | =קנין אגב= | ||
בגמרא במסכת קידושין{{#makor-new:קידושין כו א|בבלי-קידושין|כו|א}} {{#makor-new:קידושין כו ב|בבלי-קידושין|כו|ב}} ושם מובאת סוגיית הגמרא הדנה בקנין אגב.<br />קנין אגב פירושו שאדם יכול להקנות חפצים המיטלטלין אגב שמקנה קרקע, ובשעה שהקונה קונה את הקרקע בדרכי קנייתה - באותו מעשה הרי הוא קונה '''גם''' את המטלטלין. | |||
ומועיל במכר ובמתנה (וכן קרקע במכר ומטלט' במתנה, ולהיפך) וכן קרקע בשכירות, וי"א גם בשאלה. וקצוה"ח הוכיח שלא מועיל (שהרי לא מועיל 'חליפין' בשאלה).{{הערה|ש"ך, ודלא כרירו"ח, וע' רע"א ופת"ש, וקצה"ח חילק שלתוס' מועיל בשאלה ואין ראיה מה דעת הרא"ש.}} | ומועיל במכר ובמתנה (וכן קרקע במכר ומטלט' במתנה, ולהיפך) וכן קרקע בשכירות, וי"א גם בשאלה. וקצוה"ח הוכיח שלא מועיל (שהרי לא מועיל 'חליפין' בשאלה).{{הערה|ש"ך, ודלא כרירו"ח, וע' רע"א ופת"ש, וקצה"ח חילק שלתוס' מועיל בשאלה ואין ראיה מה דעת הרא"ש.}} | ||
גרסה מ־12:49, 12 באפריל 2018
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
קנין אגב
בגמרא במסכת קידושיןקידושין כו א קידושין כו ב ושם מובאת סוגיית הגמרא הדנה בקנין אגב.
קנין אגב פירושו שאדם יכול להקנות חפצים המיטלטלין אגב שמקנה קרקע, ובשעה שהקונה קונה את הקרקע בדרכי קנייתה - באותו מעשה הרי הוא קונה גם את המטלטלין.
ומועיל במכר ובמתנה (וכן קרקע במכר ומטלט' במתנה, ולהיפך) וכן קרקע בשכירות, וי"א גם בשאלה. וקצוה"ח הוכיח שלא מועיל (שהרי לא מועיל 'חליפין' בשאלה).[1]
צבורים
דעת השו"ע שכאשר המטלטלין צבורים בתוכה אי"צ לומר 'קני אגב' אלא נקנים ממילא אגבה, ולרמ"א י"א שגם בצבורים צ"ל 'אגב' ונח' ש"ך וסמ"ע אם גם בחצר משתמרת כן, אם 'באים כאחד'. [2]
י"א שלומר קנה 'עם' הקרקע מועיל כמו 'אגב' וי"ח.
שדה לזה וחפץ לאחר
הקנה שדה ל1 ומטלט' לאחר ל"ק מטל', ואם תפסן הוא ספיקא דדינא לשו"ע א"א להוציא מידו ולרמ"א מוציאין. [3] שדה לאפוטרופוס ומטלט' ליתום קנה שהוא כידו וכן בגבאי צדקה [4] וכן אפוטר' שמכר וכן שליח. [5]
קרקע לא נקנה ב'אגב', אבל בכסף (ששילם תמורת כולן) קנה בחזקת אחת כולן אפי' במקו"א. [6]
ודי בקרקע כ"ש, ואי"צ לדעת שיש לו אלא נאמן. ומהני שותפותו בשל הקהל.
בעבדים
הקונה עבד וקרקע יחד מחזיק בקרקע וקונה שניהם כשהעבד בתוכה ולא להיפך. ואם נתן דמיהם קנה אע"פ שלא בתוכה ול"א 'אגב' שהם כקרקע. סמ"ע. עבד וחפץ ל"ק שאין משיכה מועילה בעבדים ולא חזקה בחפץ,[7] אא"כ העבד כפות (וי"א גם ישן) והחפץ על גבו שקונה מדין חצירו.[8]
עציץ נקוב
עציץ נקוב נחשב מטלטל, אולם זרעים שבו משהשרישו נחשבים מחובר וכקרקע. ולכן החזיק בזרעים (עדר, ניכש) קנה גם את העציץ ב'אגב', אבל החזיק בעציץ ('גדר'/ חיזקו, או נמי עדר באופן שניכר שלא מועיל לזרע, ועי' באה"ג) ל"ק כלום שאין חזקה במטלטלין. משך את העציץ לב"ח קנאו (ואת הזרעים) ולש"ך ל"ק.
עציץ שאינו נקוב גם זרעים שבו מטלטלין. י"א חרס לעולם כנקוב וי"א עץ.
בבהמה
בהמה כחפץ לכל דבר. ולא קונה בהמה וכלים שעליה אא"כ משכם/ הגביהם. או כפותה שכ'חצירו'.[9] הקנה לו כלים שעליה לבדם ל"ק כלום. וביאר הסמ"ע כי בהמה אין דרכה להיות כפותה ולא מועילה משיכתה לקנין הכלים.[10]
בכלי של מוכר
משיכת הכלי מועילה לקנות מה שבתוכו.
- ↑ ש"ך, ודלא כרירו"ח, וע' רע"א ופת"ש, וקצה"ח חילק שלתוס' מועיל בשאלה ואין ראיה מה דעת הרא"ש.
- ↑ קצוה"ח הק' לסמ"ע שהרי בדעת אחרת מקנה אי"צ משתמרת, והק' לש"ך אי נימא שבאין כאחד לא מהני, איך קונה בבהמה כפותה כלים שעליה. ונתיה"מ ביאר בדעת הש"ך שכל שלא אמר 'אגב' והחזיק שלא בפני המוכר ל"מ חזקתו למטלטלין שהרי לא נקנים בחזקה. ונח' קצו' ונתי' בהפקר אם יקנה אגב קרקע, לנתי' ל"מ ולקצו' קנה. ונוב"י חילק אם קונה הקרקע וגם את המטלטלין של"מ, או שקונה את הקרקע בשביל המטלטלין (כמעשה דר"ג) שמועיל, פת"ש.
- ↑ כספק מכח ספד"ד שתפס, ש"ך, ועי' רע"א
- ↑ או עדיף מיניה, סמ"ע.
- ↑ וא"י מה הדין בהיפך: קרקע דיתום/שליח ומטלט' דאפוטר'.
- ↑ וכן בסודר, קונה את שתיהן כאחת, רע"א.
- ↑ ולדידן שעבד כמטלטלי אי"צ לזה אלא אין נקנה חפץ אגב חפץ, רע"א נתיה"מ.
- ↑ ואי"צ עומד על גביו כמו בתוכה ד'חצר' כי במו"מ מועיל משום שליחותו. (משא"כ ב'גט' ומציאה), נתיה"מ. וכשניעור יש לו דעת בפנ"ע ואינו משתמר לדעת בעליו, וכן כשלא כפות.
- ↑ ועי' בקצוה"ח שחילק בין מציאה שתפיסה מהני מספק לבין קונה שנשאר ברשות מרא קמא מאותו ספק, אמנם בתפיסה אי"צ עומד בצד שדהו אפי' באינה משתמרת דתפיסתה מספיקה שהרי סברא היא (תפיסה) משא"כ בקניין שאין לך בו אלא חידושו. ותופס במו"מ שלא כדינו לא קנה כי מוכר רוצה במקח ולא בתפיסה סתם, וכלא היתה.
- ↑ ואם א"ל 'קנה ע"י משיכת הבהמה נח' תוס' ונ"י אם מועיל. רע"א. ומהסמ"ע משמע שאף לנ"י לא קנה.