פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה רא ג

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה רא ג סעיף ג - פסול מים שאובים

הדרשה שהוזכרה בסעיפים הקודמים מהתורת כהנים לומדת מהפסוק "אך מעיין ובור מקווה מים" - מה מעין בידי שמים, אף מקוה בידי שמים. מדבריה נשמע שמים שאובים פסולים מהתורה. לעומת זאת, בב"ק (סז, א) הגמרא אומרת שפסול שאיבה הוא מדרבנן בלבד.

ר"י, רמב"ם, רי"ף ורשב"א: פסול מים שאובים הוא מדרבנן, מדאורייתא אפילו כולו שאוב כשר. לכן אם התעורר ספק על כשרות המים, אפילו כשמסתפקים האם כל המים שאובים, כשר.

ב"י: לשיטת ר"י הלימוד בתורת כהנים הוא אסמכתא בעלמא, וגזרו אטו טבילה בכלים.

☜ כך סובר השו"ע (כך משמע מדבריו בסעיף נג ובסעיף סט, וכ"כ הש"ך).

רש"י, ר"ת, רשב"ם, רא"ש ומרדכי: רובו שאוב פסול מדאורייתא, ומדרבנן אפילו כשמיעוטו שאוב. ממילא אם הספק הוא על מיעוט המים כשר, אך אם מסתפקים על הרוב יש להחמיר.

☜ כך פסקו הרמ"א והב"ח (וגם השו"ע, להבנת הט"ז).

ראב"ד: אם התמלא ללא מגע אדם באמצעות צינור פסול מדרבנן, ואם אדם מילא פסול מדאורייתא.

⤶ לשיטתו המקור מתורת כהנים ומבב"ק מתיישבים אחד עם השני, כי בתו"כ מדובר על שאיבה בידיים ובב"ק על צינור שקבעו ולבסוף חקקו.

֎ שיטת ר"ש. הטור הבין בדעת הר"ש שסובר כרש"י וסיעתו, ומדאורייתא אם רובו שאוב פסול. הב"י ואחרונים הבינו בדעת הר"ש שהוא מחלק בין מים השאובים באמצעות דבר המקבל טומאה, ואז פסול מהתורה - לבין שאוב ע"י דבר שאינו מקבל טומאה, שאז פסול רק מדרבנן.