פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה רא ח

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה רא ח סעיף ח - מעיין שעובר בתוך כלי

המשנה בפרק חמישי (משנה א) אומרת שאם העבירו מעיין בתוך שוקת פסול, אך אם העבירו את המים על שפת הכלי הוא כשר.

⦿ "מעיין שהעבירו על גבי השוקת פסול". למה המים לא נטהרים בכך שהם מחוברים למעיין?

סמ"ג ורשב"א: מדובר שאין ארבעים סאה במים שבין המעין לכלי. אם יש אפשר לטבול שם.

ר"ש: בכלים הקבועים בקרקע גזרו שאינם נטהרים למרות שמחוברים, שמא יבואו לטבול גם בכלים המחוברים בנקב שאין בו כשפורפרת הנוד. בכלי תלוש כשר להטביל בתוכו.

רא"ש: כשהכלי נמצא בצד המעיין גזרו שמא יבואו לטבול בכלי שלא מחובר למעיין כראוי. אם הכלי כולו נמצא בתוך המים ובטל למקווה טהור.

☜ כך פסק השו"ע.


⤶ מה הדין כשהניח שם את הכלי בלי כוונה?

ט"ז: המים לא הפכו לשאובים. כדין מי גשמים שמילאו כלים, ואם לא התכוונו להניח את הכלים לשם כך אינם נחשבים שאובים.

ש"ך (ס"ק צב): המים שאובים. דווקא במי גשמים שירידתם לא תלויה באדם הדין כך, כאן הכלי הונח במקום שהמעיין בהכרח יעבור על גביו ונחשב לדעת.


⦿ "העבירו על גבי שפה כלשהו כשר חוצה לה, שהמעיין מטהר בכל שהוא". מה המציאות?

רשב"א ור"ש: המים שיוצאים החוצה ולא נשארו בשוקת כשרים, כדין מעיין.

רמב"ם ורא"ש: חלק מהמים כלל לא נכנסו לשוקת אלא נשארו על השפה מבחוץ, הם התערבבו עם המים שיצאו מהשוקת ומותר לטבול בהם (מים שיצאו מהשוקת פסולים כשהם לעצמם). ☜ כך פסק השו"ע.


⦿ מים כשרים שנמשכו לתוך כלי גדול

רשב"א ור"ש: אם בפתח הכלי יש כשה"נ ניתן לטבול בתוכו, אם אין כשה"נ המים לא נפסלים אך אין לטבול שם.

שאילתות, רמב"ם, רא"ש וטור: כל המים שנכנסו נפסלו.

☜ כך פסק השו"ע.

ש"ך וט"ז: אם יש נקב כשה"נ בתחתית הכלי, המים לא נפסלים.