פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמד יא

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמד יא

סעיף יא – איסור תלישת שיער ושריטה על המת[עריכה]

המקור מהתורה[עריכה]

דברים פרק יד, פסוק א[עריכה]

בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, לֹא תִתְגֹּדְדוּ {לא תשרטו עצמכם}, וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם {ולא תתלשו שערותיכם} לָמֵת:


ויקרא פרק כא, פסוק ה[עריכה]

{ציווי לכהנים שמוטל לפניהם מת} לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם... וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת:

מכות כ ע"א[עריכה]

ואין לי אלא בכהנים שריבה בהן הכתוב מצות יתירות, ישראל מנין? נאמר כאן "קרחה" ונאמר להלן "קרחה", מה להלן חייב על כל קרחה וקרחה וחייב על הראש כבין העינים, אף כאן חייב על כל קרחה וקרחה וחייב על הראש כבין העינים, ומה להלן על מת, אף כאן על מת.


שריטה על מת[עריכה]

  • כתב השו"ע (סי' קפ סעיפים ה-ו): "השורט בבשרו אינו חייב, אא"כ עושה כן על מתו או לע"ז, אלא שעל מתו חייבים בין ביד בין בכלי, ולעבודת כוכבים אינו חייב אלא בכלי. גדידה ושריטה על מת אסור, אפילו שלא בפני המת".

סנהדרין סח ע"א[עריכה]

ויצאה נשמתו {של ר' אליעזר} בטהרה... למוצאי שבת פגע בו {במיטתו של ר' אליעזר} רבי עקיבא מן קיסרי ללוד, היה מכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ.


  • האם מותר לאדם שמצטער על מתו, להכות על בשרו עד זוב דם: (טור)
  • רמב"ן – אסור רק לשרוט את הבשר על מת, אך להכות על הבשר עד זוב דם - מותר, כפי שעשה ר' עקיבא.

  • רא"ש – אסור אף להכות על הבשר על מתו. ר' עקיבא היכה את עצמו על כך שאין לו ממי ללמוד תורה. ולכן כשאדם גדול מת, ומכוון על התורה והמצוות שבטלו - מותר להכות על בשרו.

    • הכרעה: השו"ע (סימן קפ סע' ז) הביא את שתי הדעות ולא הכריע: "יש מי שאומר דדווקא שריטה, אבל אם מכה בידו על בשרו עד שדמו שותת, מותר. ויש מי שאוסר {"אבל אם עושה כן בשביל התורה כלומר אדם גדול שמת ומצטער על התורה - מותר" (ש"ך ס"ק י)}".
    • והפני ברוך (סי' ג סע' יב) כתב כדעת הרא"ש: "רק על אדם גדול שמת ומצטער על התורה - מותר, אבל על מתו - אסור".

תלישת שערות על מתו[עריכה]

  • כתב השו"ע (סי' קפ סעיף ט): "קרחה הוא שתולש משיער ראשו על המת, בכל מקום בראש, בין ביד בין בסם, ושיעורו כדי שיראה מראשו כגריס פנוי בלא שיער, וי"א שתי שערות. ויש מי שאומר דאיסורא איכא אפילו בשיער אחד".

  • וכ"פ הפני ברוך (סי' ג סע' יב): "אסור לתלוש אפילו שיער אחד על מת".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים