פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמד יז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמד יז

סעיף יז – אמירת דבר תורה סמוך למת[עריכה]

בבא קמא טז ע"ב[עריכה]

{לגבי חזקיהו נאמר:} "וכבוד עשו לו במותו" - מלמד, שהושיבו ישיבה על קברו.


  • מדוע הותר ללמוד תורה ליד קברו של חזקיהו: (ב"י, ט"ז ס"ק ה)
  • תוספות – משום שישבו בריחוק ד"א, כדי שלא יהיה "לועג לרש".

  • רמ"ה ומהר"י אבוהב – כיוון שעשו לכבוד המת, מותר אף לפני המת.

    • הכרעה: השו"ע פסק כרמ"ה: "מותר לומר פסוקים ודרשה לכבוד המת בתוך ד"א או בביה"ק". וכ"פ הש"ך (ס"ק יא) בשם הב"ח.
    • וכתב הט"ז שכל שאינו ודאי לכבוד המת - אסור (כשכוונתו להראות שהוא דורש טוב וכדומה).
  • כתב החזו"ע (ח"א "הלכות הספד" סע' ז): "מותר לומר פסוקים ומאמרי חז"ל בהספד שהוא לכבוד המת, אפילו בתוך ארבע אמותיו, או בבית הקברות".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים