פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמה ה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמה ה

סעיף ה – הפורשים מדרכי ציבור[עריכה]

אבל רבתי פרק ג הלכה ה[עריכה]

כל הפורשים מדרכי צבור, והם שעושים עצמן בני חורין ממצוה, וכבוד המועדות, ושיבת כנסיות ומדרשות, והמינין, והמשומדין, והמוסרין, לא די שאין מתאבלין עליהם, אלא קרוביהם ישמחו, וילבשו לבנים, ויאכלו בשמחה שמת שונאו של ה'.


  • וכ"פ השו"ע ע"פ הרמב"ם והרא"ש: "כל הפורשים מדרכי צבור, והם האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארם, ואין נכללים בכלל ישראל בעשייתם, ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות, אלא הרי הם כבני חורין לעצמן כשאר האומות, וכן המומרים והמוסרים, כל אלו – לא היו אוננים ומתאבלים עליהם[1], אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ואכלים ושותים ושמחים".

  • וכתב הש"ך (ס"ק ח) ע"פ הרי"ץ גיאת, מכאן שאבלים נוהגים ללבוש שחורים, אך כל מקום יעשו כמנהגם.

  • האם מתאבלים על אדם שלא מוכן לשלם את חלקו במיסים: (ב"י בבדק הבית, דר"מ אות ה)
  • רשב"א (שו"ת ח"ו סי' רלו) – מתאבלים עליו, וז"ל: "הפורש מדרכי צבור אינו כפורש מהם מן המס, שזה אינו אלא כאחד מבעלי עבירה...ולא כל הגוזל את הרבים נקרא פורש מדרכי הצבור".

  • נימוק"י (מו"ק יח. ד"ה הפורשין) – לא מתאבלים עליהם. וז"ל: "שאין רוצים להצטער בצערם של צבור ולשאת את משאם במסים וארנוניות - אין מתעסקין במותם להתבטל ממלאכתם".

    • הכרעה: הדר"מ כתב שייתכן שלעניין ביטול ממלאכה הרשב"א יודה לנימוק"י, וכך פסק בהגהות על השו"ע: "הפורש מן הצבור ולא רצה לשאת עמהם במסים וארנוניות – מתאבלים עליו, אבל אין שאר בני העיר צריכים לבטל ממלאכתן בשבילו לעסוק עמו".

אבלות על קרוב משפחה חילוני[עריכה]

  • כתב החזו"ע (אבלות ח"א "על מי מתאבלים" סע' ח, עמ' תקלו): "הפורשים מדרכי ציבור, והם אנשים שפרקו עול התורה והמצות מעליהם... – אין אוננים עליהם ואין מתאבלים עליהם". והוסיף שם (עמ' תקלח) שלמעשה יש להתאבל על קרוב משפחה חילוני מכמה סיבות:

    1. משום חשש איבה.

    2. שמא הרהר בתשובה לפני מותו.

    3. היום החילונים "נחשבים כאנוסים וכתינוק שנשבה בין העכו"ם".

ברכת דיין האמת כשמצטער במות רשע[עריכה]

  • כתב החזו"ע (אבלות ח"א עמ' תקמ) שברכת דיין האמת – מברכים גם על אדם רשע, אם נתעצב על מיתתו, וכן בניו של אדם רשע – חייבים לומר עליו קדיש.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]

  1. ואף שהמרדכי (מו"ק סי' תתפו) והגהות מיימוניות (פרק יא ה"ב, דפוס קושטא) כתבו שרבינו גרשום התאבל על בנו שהשתמד, ביארו שאין ללמוד ממנו דלאפושי צערא הוא דעבד שלא זכה בנו לשוב בתשובה. ועיין בכתב העת "המעין" (תמוז ה'תשע"ג) במאמר שפרסם ר' אליסף יעקבסון "אבלותו של רבנו גרשום" שהסיק שע"פ הבנת האו"ז, רבנו גרשום התאבל על בנו בשעה שהשתמד ולא בשעה שמת. ואם כן אין במעשהו סתירה לדין זה.