פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שנב א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א – תכריכים יקרים[עריכה]
תלמוד ירושלמי מסכת כלאים פרק ט הלכה ג[עריכה]
מילתא אמרין: בסדין אחד נקבר רבי, דרבי אמר לא כמה דבר אינש אזל הוא אתי. ורבנין אמרין כמה דבר אינש אזיל הוא אתי. תני בשם רבי נתן: כסות היורדת עם אדם לשאול היא באה עמו. מה טעמא (איוב לח, יד) "תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ".
מועד קטן כז ע"ב[עריכה]
בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו, ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו, ויצא בכלי פשתן, ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן. אמר רב פפא: והאידנא נהוג עלמא אפילו בצרדא בר זוזא.
כתב הרמב"ם (הלכות אבל פרק ד הלכה א): "ומלבישין אותו תכריכין... ולא יהיו דמיהן יקרים, ונהגו חכמים בסודר שוה זוז שלא לבייש את מי שאין לו".
וכ"פ השו"ע: "אין קוברין המת בתכריכים יקרים, אפילו לנשיא שבישראל".
וכתב הדר"מ ע"פ הנמוק"י (הובא בש"ך ס"ק א) שכל העושה תכריכין נאים למת – מכירים בו שמודה בתחית המתים. וביאר הש"ך (ס"ק א) שמדובר על בגד פשתן נאה, אך בגדים חשובים יותר מדאי, בודאי אסור.
והב"ח (סע' א) כתב: "אם יבוא איזה עשיר להוציא הוצאות מרובות - מעכבין על ידו".
אך הבאה"ט (ס"ק א) כתב שאם האדם הוא עשיר - מותר להלבישו בבגדי פשתן יקרים. והוסיף שע"פ המקובלים צריך להלביש בתכריכי חופשיים (עם שרוולים). ואין לשנות ממה שציוו המתים בחייהם, משום שהמתים מקפידים על כך.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים