פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שסז ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד – ציצית בבית הקברות[עריכה]
כתב רבינו יונה (על הרי"ף ברכות יא ע"א, הובא בטור): "ודווקא בתפילין או בשאר מצות כיוצא בהן אסור {להיכנס לבית הקברות}, אבל בציצית שהוא חובת מנא - מותרת שאינו יכול להסיר המלבוש שלובש בשעה שהולך בבית הקברות".
והוסיף רבינו יונה (שם): "מיהו אפשר לומר דדווקא בציצית שמטיל במלבוש שלובש לצורך עצמו כמו שהיה מנהגם באותו זמן שהיו הולכים כל היום מלובשין בטליתות כגון זה אמרינן דמותר... אבל בטליתות שאינם מכוונים בהם למלבוש אלא לקיים המצוה של ציצית... יש לו ליזהר שלא יהלך בבית הקברות משום לועג לרש חרף עושהו".
וכן כתב השו"ע: "מותר ליכנס לבית הקברות או לתוך ד' אמות של מת או של קבר, והוא לבוש ציצית, והוא שלא יהא נגרר על הקבר. אבל אם נגרר - אסור משום: לועג לרש. במה דברים אמורים, בימיהם שהיו מטילים ציצית במלבוש שלובשים לצורך עצמן, אבל האידנא שאין אנו לובשין אותו אלא לשם מצוה - אסור, אפילו אינם נגררים. והני מילי כשהציציות מגולים, אבל אם הם מכוסים - מותר".
וכ"כ הש"ך (ס"ק ד) והט"ז (ס"ק א) ע"פ הרש"ל והב"ח, שהעולם נהגו היתר בטלית קטן, כאשר הציציות מכוסות.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים