פרשני:תנ"ך:דברים כג ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{פרשני}} {{#makor-new:תנ"ך:דברים כג ד|תנ"ך-דברים|כג|ד}} קטגוריה:תנ"ך כתוב בפסוק: "לא יבוא עמונ...")
 
(הוספת קישור למקור)
שורה 5: שורה 5:
כתוב בפסוק: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם".<br />
כתוב בפסוק: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם".<br />
הפסוק מלמד שאסור לעמוני ומואבי להתחתן עם בנות ישראל, ואפילו לאחר עשרה דורות, ועשרה דורות אין זה דווקא אלא האיסור שחל על עמוני ומואבי לבוא בקהל ה'הוא נצחי וקיים לעולם.<br />
הפסוק מלמד שאסור לעמוני ומואבי להתחתן עם בנות ישראל, ואפילו לאחר עשרה דורות, ועשרה דורות אין זה דווקא אלא האיסור שחל על עמוני ומואבי לבוא בקהל ה'הוא נצחי וקיים לעולם.<br />
'''טעם''' איסור זה מופיע בפסוק הבא, והתורה מנמקת ואומרת שטעם האיסור הוא משום שהעמונים והמואבים לא קידמו את ישראל בלחם ובמים, אע"פ שישראל ביקשו זאת מהם ואף הציעו לשלם על כך. כמו"כ איסור זה חל כעונש ותגובה על כך שהמואבים (בלק מלך מואב) שכר כנגד ישראל את בלעם בן בעור שיקללם.<br />
'''טעם''' איסור זה מופיע בפסוק הבא {{#makor-new:דברים כג ה|תנ"ך-דברים|כג|ה}}, והתורה מנמקת ואומרת שטעם האיסור הוא משום שהעמונים והמואבים לא קידמו את ישראל בלחם ובמים, אע"פ שישראל ביקשו זאת מהם ואף הציעו לשלם על כך. כמו"כ איסור זה חל כעונש ותגובה על כך שהמואבים (בלק מלך מואב) שכר כנגד ישראל את בלעם בן בעור שיקללם.<br />

גרסה מ־13:25, 12 באפריל 2018


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

תנ"ך:דברים כג ד כתוב בפסוק: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם".
הפסוק מלמד שאסור לעמוני ומואבי להתחתן עם בנות ישראל, ואפילו לאחר עשרה דורות, ועשרה דורות אין זה דווקא אלא האיסור שחל על עמוני ומואבי לבוא בקהל ה'הוא נצחי וקיים לעולם.
טעם איסור זה מופיע בפסוק הבא דברים כג ה, והתורה מנמקת ואומרת שטעם האיסור הוא משום שהעמונים והמואבים לא קידמו את ישראל בלחם ובמים, אע"פ שישראל ביקשו זאת מהם ואף הציעו לשלם על כך. כמו"כ איסור זה חל כעונש ותגובה על כך שהמואבים (בלק מלך מואב) שכר כנגד ישראל את בלעם בן בעור שיקללם.