פרשני:תנ"ך:שמות כא טו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

תנ"ך:שמות כא טו נאמר בפרשת משפטים: וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת: וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת: וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת: ופירשו חז"ל שסתם מיתה האמורה בתורה חנק (סנהדרין פד, ב), ולכן הדין במכה אביו ואמו שמיתתו בחנק. ולכאורה כך היה צריך להיות גם הדין במקלל אביו ואמו, שגם בו נאמר מיתה סתם – "מות יומת", אלא שבפרשת קדושים (ויקרא כ, ט) נאמר "דמיו בו" ודרשה הגמרא שכל מי שנאמר דמיו בו דינו בסקילה (שם סו, א).

עולה השאלה: מדוע חמור עונש המקלל מאשר עונש המכה? ונסביר את השאלה. לכאורה קללה זה רק דיבור, ואילו הכאה זה עשיית חבורה לאביו או אמו, וודאי שמעשה יותר חמור מדיבור (כמו שמצאנו שלא לוקים על לאו שאין בו מעשה). הרמב"ן (שמות כא, טו) מתייחס לשאלה זו ועונה שתי תשובות. ראשית כל, דווקא בגלל שקללה מצויה יותר (יותר קל להגיע לקללות מאשר להכאה) החמירה התורה יותר בעונש, כדי שאנשים ייזהרו מהחטא המצוי. אבל הכאה שאינה מצויה לא החמירה התורה בעונשה, ונשאר דין המכה בחנק. תשובה נוספת, שכיון שחייב על קללה רק כאשר מזכיר גם שם שמיים בקללתו (כגון "יכה ה' את אבא") העונש חמור יותר מאשר מכה, כי בהכאה הוא רק פוגע באביו ואמו, וכאן הוא גם בפוגע באביו ואמו, וגם מזכיר שם שמיים בשביל חטא.

ועוד יש שהסבירו שכיון שהשווה הכתוב קללת אב ואם לקללת הקב"ה (קידושין ל, ב), דינו כדין מקלל ה' – בסקילה (עיין תורה תמימה שמות כא, יז ועיין רמב"ן שמות כ, יב).