Difference between revisions of "פרשת השבוע"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
m
(ביטול גרסה 124760 של Emmanuel678 (שיחה))
 
(25 intermediate revisions by 9 users not shown)
Line 1: Line 1:
ה[[תורה]] מחולקת לחמישה ספרים, הנקראים "חומשים". החומשים מחולקים ליחידות הנקראות פרשיות.
+
ה[[תורה]] מחולקת לחמישה ספרים, הנקראים "חומשים". החומשים מחולקים ליחידות הנקראות פרשיות. מספר הפרשיות הינו 54.
  
 
==פירוט==
 
==פירוט==
ספר [[בראשית (חומש)|בראשית]]: [[בראשית]], [[נח]], [[לך לך]], [[וירא]], [[חיי שרה]], [[תולדות]], [[ויצא]], [[וישלח]], [[וישב]], [[מקץ]], [[ויגש]], [[ויחי]]
+
====ספר [[בראשית (חומש)|בראשית]]====
  
ספר [[שמות (חומש)|שמות]]: [[שמות]], [[וארא]], [[בא]], [[בשלח]], [[יתרו]], [[משפטים]], [[תרומה]], [[תצוה]], [[כי תשא]], [[ויקהל]], [[פקודי]]
+
[[פרשת בראשית|בראשית]], [[פרשת נח|נח]], [[פרשת לך לך|לך לך]], [[פרשת וירא|וירא]], [[פרשת חיי שרה|חיי שרה]], [[פרשת תולדות|תולדות]], [[פרשת ויצא|ויצא]], [[פרשת וישלח|וישלח]], [[פרשת וישב|וישב]], [[פרשת מקץ|מקץ]], [[פרשת ויגש|ויגש]], [[פרשת ויחי|ויחי]]
  
ספר [[ויקרא (חומש)|ויקרא]]: [[ויקרא]], [[צו]], [[שמיני]], [[תזריע]], [[מצורע]], [[אחרי מות]], [[קדושים]], [[אמור]], [[בהר]], [[בחוקותי]]
+
====ספר [[שמות (חומש)|שמות]]====
 +
[[פרשת שמות| שמות]], [[פרשת וארא|וארא]], [[פרשת בא|בא]], [[פרשת בשלח|בשלח]], [[פרשת יתרו|יתרו]], [[פרשת משפטים|משפטים]], [[פרשת תרומה|תרומה]], [[פרשת תצוה|תצוה]], [[פרשת כי תשא|כי תשא]], [[פרשת ויקהל|ויקהל]], [[פרשת פקודי|פקודי]]
  
ספר [[במדבר (חומש)|במדבר]]: [[במדבר]], [[נשא]], [[בהעלותך]], [[שלח]], [[קרח]], [[חקת]], [[בלק]], [[פינחס]], [[מטות]], [[מסעי]]
+
====ספר [[ויקרא (חומש)|ויקרא]]====
 +
[[פרשת ויקרא|ויקרא]], [[פרשת צו|צו]], [[פרשת שמיני|שמיני]], [[פרשת תזריע|תזריע]], [[פרשת מצורע|מצורע]], [[פרשת אחרי מות|אחרי מות]], [[פרשת קדושים|קדושים]], [[פרשת אמור|אמור]], [[פרשת בהר|בהר]], [[פרשת בחוקותי|בחוקותי]]
  
ספר [[דברים (חומש)|דברים]]: [[דברים]], [[ואתחנן]], [[עקב]], [[ראה]], [[שופטים]], [[כי תצא]], [[כי תבא]], [[נצבים]], [[וילך]], [[האזינו]], [[וזאת הברכה]]
+
====ספר [[במדבר (חומש)|במדבר]]====
 +
[[במדבר]], [[נשא]], [[בהעלותך]], [[שלח]], [[קרח]], [[חקת]], [[בלק]], [[פינחס]], [[מטות]], [[מסעי]]
 +
 
 +
====ספר [[דברים (חומש)|דברים]]====
 +
[[דברים]], [[ואתחנן]], [[עקב]], [[ראה]], [[שופטים]], [[כי תצא]], [[פרשת כי תבוא|כִּי-תָבוֹא]], [[פרשת נצבים|נצבים]], [[פרשת וילך|וילך]], [[פרשת האזינו|האזינו]], [[פרשת וזאת הברכה|וזאת הברכה]]
 +
 
 +
== פרשיות מחוברות ==
 +
מכיוון שישנם יותר פרשיות מאשר שבועות בשנה רגילה (מה עוד שיש להוריד כמה שבועות שאין בהם קריאה של פרשה מהסדר, כמו שבת [[חול המועד]], שבת שחל בה [[יו"ט]] וכדומה), ישנם כמה פרשיות שנהוג לחברם (תלוי באורך השנה, מספר השבתות הפנויות לקריאה בתורה, האם השנה מעוברת), ולקרוא באותו שבוע שתי פרשיות.
 +
כשמחברים פרשיות נוהגים שיש 3 עליות בכל פרשה ואחת שמחברת את סוף פרשה אחת לשניה.
 +
הפרשיות שנהוג לחבר: ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע, אחרי מות-קדושים, בהר-בחוקותי, חקת-בלק, מטות-מסעי, נצבים-וילך.
 +
 
 +
== חלוקת הפרשיות בחו"ל ==
 +
פעמים רבות קורה שיש הבדל בין הפרשה הנקראת בארץ ישראל לפרשה הנקראת בחוץ לארץ. הסיבה לכך היא שבחו"ל חוגגים [[יו"ט שני של גלויות]], ואם הוא חל בשבת אז יוצא שבני חו"ל "הפסידו" פרשה אחת בזמן שקראו אותה בארץ. כדי להתגבר על בעייה זאת מחברים בני חו"ל 2 פרשיות כדי לצמצם את הפעם שנוצר.
  
 
== קריאת התורה ==
 
== קריאת התורה ==
נהוג שבכל שבוע קוראים בתורה בציבור. הקריאה נעשית בשבת בבוקר, בין שחרית למוסף. קוראים פרשה אחת כל שבוע, לפי הסדר.
+
נהוג שבכל שבוע קוראים בתורה בציבור. הקריאה נעשית ב[[שבת]] בבוקר, בין [[שחרית]] ל[[מוסף]]. קוראים פרשה אחת כל שבוע, לפי הסדר.
  
 +
לתורה עולים שבעה אנשים לפחות הקוראים כל אחד חלק מהפרשה לפי הסדר, העולה הראשון הינו כהן ואחריו לוי. עוד עולה אחד חוזר על הפסוקים האחרונים של הפרשה ונקרא [[מפטיר]]. לאחר קריאת השבעה קרואים אומרים חצי [[קדיש]] כדי להדגיש שאין אנחנו מצרפים את המפטיר למנין השבעה קרואים. נהוג שה[[מפטיר]] קורא גם את ה[[הפטרה]] ועולה ל[[מוסף]]. בקהילות רבות נהוג להוסיף עולים לפי הצורך. במועדים מיוחדים ה[[מפטיר]] אינו קורא מהפרשה אלא מענייני דיומא.
 
סבב הפרשיות נמשך שנה. מתחילים את פרשת בראשית בשבת שלאחר [[שמחת תורה]]. קוראים פרשה אחת כל שבת, עד לפרשת האזינו, בשבת האחרונה לפני שמחת תורה. בשמחת תורה, קוראים את וזאת הברכה.
 
סבב הפרשיות נמשך שנה. מתחילים את פרשת בראשית בשבת שלאחר [[שמחת תורה]]. קוראים פרשה אחת כל שבת, עד לפרשת האזינו, בשבת האחרונה לפני שמחת תורה. בשמחת תורה, קוראים את וזאת הברכה.
 +
 +
זהו מנהג בבל, שנהוג כיום בכל קהילות ישראל, אולם בעבר היה נהוג בארץ ישראל חלוקת פרשיות אחרת לפרשיות קצרות יותר, כך שסיימו את התורה פעם בשלוש שנים.
 +
 +
== קריאה בשבת במנחה ובשני וחמישי ==
 +
[[עזרא הסופר]] תיקן שבמנחה של שבת, ובמשך השבוע, בימים שני וחמישי עולים לתורה 3 אנשים וקוראים את העלייה הראשונה (בדרך כלל, אלא אם כן היא קצרה מאוד או שלא ניתן לעשות בה הפסקה או בשל מנהגים) של השבת הבאה, כשהיא מחולקת ביניהם.
 +
טעם הקריאה בשני וחמישי כדי שלא יהיו ישראל שלושה ימים בלא תורה. טעם הקריאה במנחה של שבת, הינה משום יושבי קרנות (סוחרים היושבים בחנויות ועוסקים בסחורה תדיר בימות החול) שאין להם פנאי לבוא לבית הכנסת, לשמוע קריאה בימי שני וחמישי.
 +
== קריאת שניים מקרא ואחד תרגום ==
 +
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[שניים מקרא ואחד תרגום]]}}
 +
חוץ מהקריאה בציבור הנעשית בשבת בבוקר, חובה על כל יחיד להכין את הפרשה ולקוראה פעמיים, ואת התרגום (אונקלוס) פעם אחת. פוסקים רבים סוברים שכיום שרובנו לא מבינים ארמית עדיף לקרוא את פירוש רש"י בנוסף לתרגום.
  
 
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
 
{{ביהמד|מספר=7}}
 
{{ביהמד|מספר=7}}
* [http://www.galim.org.il/cgi-bin/week_issue/mabaparasha.pl?parashaId=6]
+
*[http://www.galim.org.il/cgi-bin/week_issue/mabaparasha.pl?parashaId=6 פרשת שבוע באתר גלים]
 +
*[https://the-weekly-torah-portion.blogspot.co.il פרשת השבוע]
 +
 
 +
==ראו גם==
 +
* [[שניים מקרא ואחד תרגום]]
 +
* [[עלון פרשת השבוע]]
 +
* [[טעמי המקרא]]
 +
* [[קריאת התורה]]
 +
 
  
 +
{{פרשת שבוע}}
 
[[קטגוריה:תורה]]
 
[[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:פרשות השבוע]]
+
[[קטגוריה:פרשת השבוע|*]]

Latest revision as of 12:15, 26 February 2019

התורה מחולקת לחמישה ספרים, הנקראים "חומשים". החומשים מחולקים ליחידות הנקראות פרשיות. מספר הפרשיות הינו 54.

פירוט[edit]

ספר בראשית[edit]

בראשית, נח, לך לך, וירא, חיי שרה, תולדות, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויגש, ויחי

ספר שמות[edit]

שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל, פקודי

ספר ויקרא[edit]

ויקרא, צו, שמיני, תזריע, מצורע, אחרי מות, קדושים, אמור, בהר, בחוקותי

ספר במדבר[edit]

במדבר, נשא, בהעלותך, שלח, קרח, חקת, בלק, פינחס, מטות, מסעי

ספר דברים[edit]

דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כִּי-תָבוֹא, נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה

פרשיות מחוברות[edit]

מכיוון שישנם יותר פרשיות מאשר שבועות בשנה רגילה (מה עוד שיש להוריד כמה שבועות שאין בהם קריאה של פרשה מהסדר, כמו שבת חול המועד, שבת שחל בה יו"ט וכדומה), ישנם כמה פרשיות שנהוג לחברם (תלוי באורך השנה, מספר השבתות הפנויות לקריאה בתורה, האם השנה מעוברת), ולקרוא באותו שבוע שתי פרשיות. כשמחברים פרשיות נוהגים שיש 3 עליות בכל פרשה ואחת שמחברת את סוף פרשה אחת לשניה. הפרשיות שנהוג לחבר: ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע, אחרי מות-קדושים, בהר-בחוקותי, חקת-בלק, מטות-מסעי, נצבים-וילך.

חלוקת הפרשיות בחו"ל[edit]

פעמים רבות קורה שיש הבדל בין הפרשה הנקראת בארץ ישראל לפרשה הנקראת בחוץ לארץ. הסיבה לכך היא שבחו"ל חוגגים יו"ט שני של גלויות, ואם הוא חל בשבת אז יוצא שבני חו"ל "הפסידו" פרשה אחת בזמן שקראו אותה בארץ. כדי להתגבר על בעייה זאת מחברים בני חו"ל 2 פרשיות כדי לצמצם את הפעם שנוצר.

קריאת התורה[edit]

נהוג שבכל שבוע קוראים בתורה בציבור. הקריאה נעשית בשבת בבוקר, בין שחרית למוסף. קוראים פרשה אחת כל שבוע, לפי הסדר.

לתורה עולים שבעה אנשים לפחות הקוראים כל אחד חלק מהפרשה לפי הסדר, העולה הראשון הינו כהן ואחריו לוי. עוד עולה אחד חוזר על הפסוקים האחרונים של הפרשה ונקרא מפטיר. לאחר קריאת השבעה קרואים אומרים חצי קדיש כדי להדגיש שאין אנחנו מצרפים את המפטיר למנין השבעה קרואים. נהוג שהמפטיר קורא גם את ההפטרה ועולה למוסף. בקהילות רבות נהוג להוסיף עולים לפי הצורך. במועדים מיוחדים המפטיר אינו קורא מהפרשה אלא מענייני דיומא. סבב הפרשיות נמשך שנה. מתחילים את פרשת בראשית בשבת שלאחר שמחת תורה. קוראים פרשה אחת כל שבת, עד לפרשת האזינו, בשבת האחרונה לפני שמחת תורה. בשמחת תורה, קוראים את וזאת הברכה.

זהו מנהג בבל, שנהוג כיום בכל קהילות ישראל, אולם בעבר היה נהוג בארץ ישראל חלוקת פרשיות אחרת לפרשיות קצרות יותר, כך שסיימו את התורה פעם בשלוש שנים.

קריאה בשבת במנחה ובשני וחמישי[edit]

עזרא הסופר תיקן שבמנחה של שבת, ובמשך השבוע, בימים שני וחמישי עולים לתורה 3 אנשים וקוראים את העלייה הראשונה (בדרך כלל, אלא אם כן היא קצרה מאוד או שלא ניתן לעשות בה הפסקה או בשל מנהגים) של השבת הבאה, כשהיא מחולקת ביניהם. טעם הקריאה בשני וחמישי כדי שלא יהיו ישראל שלושה ימים בלא תורה. טעם הקריאה במנחה של שבת, הינה משום יושבי קרנות (סוחרים היושבים בחנויות ועוסקים בסחורה תדיר בימות החול) שאין להם פנאי לבוא לבית הכנסת, לשמוע קריאה בימי שני וחמישי.

קריאת שניים מקרא ואחד תרגום[edit]

ערך מורחב - שניים מקרא ואחד תרגום

חוץ מהקריאה בציבור הנעשית בשבת בבוקר, חובה על כל יחיד להכין את הפרשה ולקוראה פעמיים, ואת התרגום (אונקלוס) פעם אחת. פוסקים רבים סוברים שכיום שרובנו לא מבינים ארמית עדיף לקרוא את פירוש רש"י בנוסף לתרגום.

קישורים חיצוניים[edit]

ראו גם[edit]