פרשת נח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
(18 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
==תוכן הפרשה==
==תוכן הפרשה==


הפרשה נחלקת לשבעה חלקים:
הפרשה נחלקת לשמנה חלקים:
# '''ההכנות למבול''' - הקב"ה מצווה לנח כיצד יבנה את התיבה: " שְׁלֹשׁ מֵאוֹת [[אַמָּה]], אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ. {{מקור|(שם,ו', ט"ו-ט"ז)}}. לפי [[רש"י]] הוא בנה את התיבה במשך 120 שנה. מפורטת גם מי האוכלוסייה אשר תהיה בתיבה. וכן יש התראה על הצפוי: יהיה [[גשם]] ארבעים יום. הוא אינו מקבל מידע מראש על אורך הזמן שיהיה עליו לשהות בתיבה.
# '''ההכנות ל[[מבול]]''' - הקב"ה מצווה לנח כיצד יבנה את התיבה: " שְׁלֹשׁ מֵאוֹת [[אַמָּה]], אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ. {{מקור|שם,ו', ט"ו-ט"ז|כן}}. לפי [[רש"י]] הוא בנה את התיבה במשך 120 שנה. מפורטת גם מי האוכלוסייה אשר תהיה בתיבה. וכן יש התראה על הצפוי: יהיה [[גשם]] ארבעים יום. הוא אינו מקבל מידע מראש על אורך הזמן שיהיה עליו לשהות בתיבה.
# '''המבול''' - החל בי"ז ל[[חודש השני]], בפריצת המים ממעמקי האדמה ומירידת מי הגשמים :" נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ.{{מקור|(שם,ז', י"א)}}. המבול התרחש  בשנתו ה-600 של נח, שנת 1656 ל[[בריאת העולם]]. לאחר 150 יום "'''כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת-רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו, מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ'''".{{מקור|(שם,שם,כ"ב)}}. בי"ז לחודש השביעי התיבה של נח נוחתת על [[הר אררט]]. הוא יוצא מהתיבה רק בכ"ב לחודש השני - פרק הזמן שהיה בתיבה - עם משפחתו ובעלי החיים - היה יותר משנה.
# '''המבול''' - החל בי"ז ל[[חודש השני]], בפריצת המים ממעמקי האדמה ומירידת מי הגשמים :" נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ.{{מקור|שם,ז', י"א|כן}}. המבול התרחש  בשנתו ה-600 של נח, שנת 1656 ל[[בריאת העולם]]. לאחר 150 יום "'''כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת-רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו, מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ'''".{{מקור|שם,שם,כ"ב|כן}}. בי"ז לחודש השביעי התיבה של נח נוחתת על [[הר אררט]]. הוא יוצא מהתיבה רק בכ"ב לחודש השני - פרק הזמן שהיה בתיבה - עם משפחתו ובעלי החיים - היה יותר משנה.
# '''היציאה מהתיבה''' - נח מקריב קרבן. ה' מגיב על מעשיו: "וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. '''.{{מקור|(שם,ח', כ"א)}}.  
# '''היציאה מהתיבה''' - נח מקריב קרבן. ה' מגיב על מעשיו: "וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. '''.{{מקור|שם,ח', כ"א|כן}}.  
# '''מעשי נח ובניו''' - היו נטיעת כרם [[גפן|גפנים]] ויצירת [[יין]]. נח משתכר ומתחלל כבודו. נח מקלל את [[חם]] ואת בנו הקטן [[כנען]] ומברך את [[יפת]] ןאת [[שם]]: "וַיֹּאמֶר, אָרוּר [[כְּנָעַן]]:  '''עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו'''. וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ. יַפְתְּ אֱלֹקים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ.{{מקור|(שם,כ"ה-כ"ז)}}.
# '''מעשי נח ובניו''' - היו נטיעת כרם [[גפן|גפנים]] ויצירת [[יין]]. נח משתכר ומתחלל כבודו. נח מקלל את [[חם]] ואת בנו הקטן [[כנען]] ומברך את [[יפת]] ןאת [[שם]]: "וַיֹּאמֶר, אָרוּר [[כְּנָעַן]]:  '''עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו'''. וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ. יַפְתְּ אֱלֹקים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ.{{מקור|שם,כ"ה-כ"ז|כן}}.
# '''תולדות בני נח''' - הצאצאים -  אשר מהם :"וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם, בָּאָרֶץ--אַחַר הַמַּבּוּל." {{מקור|(שם,י', ל"ב)}}.  שבעים צאצאי נח הם כנגד שבעים אומות העולם. הפרשה מציינת  גבולות של עם אחד בלבד - הכנעני:"וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי, מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה, עַד-עַזָּה:  בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה, וְאַדְמָה וּצְבֹיִם--עַד-לָשַׁע.{{מקור|(שם, י',י"ט))}}. ה[[רמב"ן]] כותב:"אבל (את ארץ כנען) נתנה הקב"ה בעת הפלגה לכנען, מפני היותו עבד לשמור אותה לישראל, כאדם שמפקיד נכסי בן האדון לעבדו עד שיגדל ויזכה בנכסים וגם בעבד."
# '''תולדות בני נח''' - הצאצאים -  אשר מהם :"וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם, בָּאָרֶץ--אַחַר הַמַּבּוּל." {{מקור|שם,י', ל"ב|כן}}.  שבעים צאצאי נח הם כנגד שבעים אומות העולם. הפרשה מציינת  גבולות של עם אחד בלבד - הכנעני:"וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי, מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה, עַד-עַזָּה:  בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה, וְאַדְמָה וּצְבֹיִם--עַד-לָשַׁע.{{מקור|שם, י',י"ט|כן}}. ה[[רמב"ן]] כותב:"אבל (את ארץ כנען) נתנה הקב"ה בעת הפלגה לכנען, מפני היותו עבד לשמור אותה לישראל, כאדם שמפקיד נכסי בן האדון לעבדו עד שיגדל ויזכה בנכסים וגם בעבד."
# '''מגדל בבל ודור ההפלגה''' - הקב"ה מפיץ את אומות העולם לרחבי תבל.  
# '''[[מגדל בבל]] ודור ההפלגה''' - הקב"ה מפיץ את אומות העולם לרחבי תבל.  
# '''עשרת הדורות מנח עד אברהם''': משנת 1558 לבריאת העולם עד [[אברהם אבינו|אברם]] שנולד בשנת 1948 ךבריאת העולם.
# '''עשרת הדורות מנח עד אברהם''': משנת 1558 לבריאת העולם עד ש[[אברהם אבינו|אברם]] נולד בשנת 1948 לבריאת העולם.
#'''מסעו של [[תרח]]''' - תרח עזב את אור כשדים במטרה להגיע לארץ כנען. במהלך הדרך עבר דרך חרן ושם השתקע עד יום מותו.


==איסור גזל==
==איסור גזל==


בפרשת נח נאמר כי בעוון גזל בא המבול:"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ"{{מקור|(שם,ו', י"ג)}}. חז"ל אמרו ב[[מסכת סנהדרין]]:"א"ר יוחנן: בא וראה כמה גדול כחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ {{מקור|(ק"ח,א)}}. וב[[בראשית רבה]] נאמר:"ולפי שהיו שטופים בגזל נימוחו מן העולם".
בפרשת נח נאמר כי בעוון גזל בא המבול:"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ"{{מקור|שם,ו', י"ג|כן}}. חז"ל אמרו ב[[מסכת סנהדרין]]:"א"ר יוחנן: בא ור�ה כמה גדול כחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ {{מקור|ק"ח,א|כן}}. וב[[בראשית רבה]] נאמר:"ולפי שהיו שטופים בגזל נימוחו מן העולם".


עד נשאלת השאלה מדוע ענשם היה בדרך של השמדה באמצעות המבול. על כך משיב ה[[כלי יקר]]:" מבאר שכל גוזל, נכנס לתוך תחום חבירו, על כן דין הוא, להביא עליהם שטף מים רבים, כי אז כל טפה נוגעת בחבירתה ונכנסת אל תוך גבולה, לפי שבגשמי ברכה נאמר (איוב לח כה) מי פלג לשטף תעלה. מכאן למידין (ב"ב טז.) שלכל טיפה יש דפוס בפני עצמה. וכמלא נימא יש בין כל טיפה וטיפה, כדי שלא תכנס אחת בגבול חברתה. וזה הגוזל ונכנס בתחום חבירו דין הוא שיהפכו עליו גשמי ברכה למבול כי אז כל הטיפות מתערבין.  
עד נשאלת השאלה מדוע ענשם היה בדרך של השמדה באמצעות המבול. על כך משיב ה[[כלי יקר]]:" מבאר שכל גוזל, נכנס לתוך תחום חבירו, על כן דין הוא, להביא עליהם שטף מים רבים, כי אז כל טפה נוגעת בחבירתה ונכנסת אל תוך גבולה, לפי שבגשמי ברכה נאמר (איוב לח כה) מי פלג לשטף תעלה. מכאן למידין (ב"ב טז.) שלכל טיפה יש דפוס בפני עצמה. וכמלא נימא יש בין כל טיפה וטיפה, כדי שלא תכנס אחת בגבול חברתה. וזה הגוזל ונכנס בתחום חבירו דין הוא שיהפכו עליו גשמי ברכה למבול כי אז כל הטיפות מתערבין.  


וזהו שמובא כאן שבעוון גזל גשם נעצר, לפי שבלשון גשמים סתם, מדבר בגשמי ברכה . וקרוב בעיני לומר, שרבי אמי, בדור המבול ידבר, וראייתו תוכיח, כי יש לדקדק בפסוק, על כפים כסה אור, למה קרא הגזל כפים, ולמה קרא הגשמים אור, אלא ודאי, שדרש מקרא זה, לדסמיך ליה, שנאמר כי בם ידין עמים. ש"מ, שבדור המבול הוא מדבר, שנדונו במים ואמר על הגזל שבכפים, כי ברא הקב"ה, כל אצבע ואצבע לתשמישו, כדאיתא בגמרא (כתובות ז ע"ב), ורצה הקב"ה, שלא יכנס שום אצבע בגבול חבירו, וזה הגוזל, מחלל קדושת ידיו, על כן נדונו במבול, כי אז כסו העננים אור השמש, שכל כך היו העננים גסים ועבים, עד שלא יכלו ניצוצי אור השמש, לעבור דרך העננים, כי המאורות לא שמשו כל ימות המבול, ולסבת גסות העננים הורידו מי המבול בקצף שצף, והיו הגשמים גשמי ברכה נעצרים, וירד עליהם המבול, זה שאמר הכתוב על כפים כסה אור, וענין זה יקר מאד.{{מקור|(בראשית, י', י"ז))}}.  
וזהו שמובא כאן שבעוון גזל גשם נעצר, לפי שבלשון גשמים סתם, מדבר בגשמי ברכה . וקרוב בעיני לומר, שרבי אמי, בדור המבול ידבר, וראייתו תוכיח, כי יש לדקדק בפסוק, על כפים כסה אור, למה קרא הגזל כפים, ולמה קרא הגשמים אור, אלא ודאי, שדרש מקרא זה, לדסמיך ליה, שנאמר כי בם ידין עמים. ש"מ, שבדור המבול הוא מדבר, שנדונו במים ואמר על הגזל שבכפים, כי ברא הקב"ה, כל אצבע ואצבע לתשמישו, כדאיתא בגמרא (כתובות ז ע"ב), ורצה הקב"ה, שלא יכנס שום אצבע בגבול חבירו, וזה הגוזל, מחלל קדושת ידיו, על כן נדונו במבול, כי אז כסו העננים אור השמש, שכל כך היו העננים גסים ועבים, עד שלא יכלו ניצוצי אור השמש, לעבור דרך העננים, כי המאורות לא שמשו כל ימות המבול, ולסבת גסות העננים הורידו מי המבול בקצף שצף, והיו הגשמים גשמי ברכה נעצרים, וירד עליהם המבול, זה שאמר הכתוב על כפים כסה אור, וענין זה יקר מאד.{{מקור|בראשית, י', י"ז|כן}}.  


==היכן נולד אברהם אבינו==
==היכן נולד אברהם אבינו==


בסוף הפרשה מסופר על הולדת אברם ב[[אור כשדים]] וכך נאמר: "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם{{מקור|(שם, י"א, ל"א))}}. ה[[רמב"ן]] סבור אחרת :"והעניין שקבלו רבותינו בזה הוא האמת, ואני מבאר אותו.''' אברהם אבינו לא נולד בארץ כשדים''', כי אבותיו בני שם היו, וכשדים וכל ארץ שנער ארצות בני חם.  
בסוף הפרשה מסופר על הולדת אברם ב[[אור כשדים]] וכך נאמר: "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם{{מקור|שם, י"א, ל"א|כן}}. ה[[רמב"ן]] סבור אחרת :"והעניין שקבלו רבותינו בזה הוא האמת, ואני מבאר אותו.''' אברהם אבינו לא נולד בארץ כשדים''', כי אבותיו בני שם היו, וכשדים וכל ארץ שנער ארצות בני חם.  


ד"ר שמעון-אליעזר הלוי (שוברט) ספירו במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/noah/spir.html האם אברהם אכן נולד באור כשדים?] דן בשאלה זאת. וכך הוא כותב: "עוד עובדה מחזקת את הטענה שמקום מוצאו של אברהם הוא חרן. היה קיים שוני בתרבות העממית בין זו שבאור כשדים ובין זו שבחרן. באור כשדים הייתה חברה עירונית הנתונה לשלטון רודני עם כמורה רבת עָצמה, וכל החיים הכלכליים היו מאורגנים ברמה גבוהה. לכן הערכים המוסריים הרוֹוחים של הפָּגָניוּת היו נפוצים בין פשוטי עם. אך באזור חרן, בין השֵמיים הצפוניים-מערביים, לא היה שלטון מרכזי, והכלכלה הייתה עדיין מבוססת על רועי צאן ועל בעלי בתים עצמאיים, והיה חופש מחשבה. לכן התעקש אברהם ואחריו יצחק לקחת לבניהם נשים רק מבנות "ארץ מולדתם", משום שידעו שיש גמישות חיובית כלשהי בתרבות הדתית-מוסרית של האזור".
ד"ר שמעון-אליעזר הלוי (שוברט) ספירו במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/noah/spir.html האם אברהם אכן נולד באור כשדים?] דן בשאלה זאת. וכך הוא כותב: "עוד עובדה מחזקת את הטענה שמקום מוצאו של אברהם הוא חרן. היה קיים שוני בתרבות העממית בין זו שבאור כשדים ובין זו שבחרן. באור כשדים הייתה חברה עירונית הנתונה לשלטון רודני עם כמורה רבת עָצמה, וכל החיים הכלכליים היו מאורגנים ברמה גבוהה. לכן הערכים המוסריים הרוֹוחים של הפָּגָניוּת היו נפוצים בין פשוטי עם. אך באזור חרן, בין השֵמיים הצפוניים-מערביים, לא היה שלטון מרכזי, והכלכלה הייתה עדיין מבוססת על רועי צאן ועל בעלי בתים עצמאיים, והיה חופש מחשבה. לכן התעקש אברהם ואחריו יצחק לקחת לבניהם נשים רק מבנות "ארץ מולדתם", משום שידעו שיש גמישות חיובית כלשהי בתרבות הדתית-מוסרית של האזור".
שורה 30: שורה 31:
==כי (י)מי נח==
==כי (י)מי נח==


ה[[רד"ק]] בפרושו להפטרה מתיחס לפסוק הקושר אותה עם פרשת השבוע:"כִּי-מֵי נֹחַ, זֹאת לִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי-נֹחַ עוֹד, עַל-הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ, וּמִגְּעָר-בָּךְ.  כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ, הַגְּבָעוֹת  תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא-יָמוּשׁ, וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ, ה'. {{מקור|([[ספר ישעיהו]], נ"ד, ט'-י')}}.
ה[[רד"ק]] בפרושו להפטרה מתיחס לפסוק הקושר אותה עם פרשת השבוע:"כִּי-מֵי נֹחַ, זֹאת לִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי-נֹחַ עוֹד, עַל-הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ, וּמִגְּעָר-בָּךְ.  כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ, הַגְּבָעוֹת  תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא-יָמוּשׁ, וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ, ה'. {{מקור|[[ספר ישעיהו]], נ"ד, ט'-י'|כן}}.


וכך הוא אומר:"יש מחלוקת בספרים במלה הזאת ברוב הספרים הם שתי מלות (מי נח) . ופי' מנחם, מי המבול
וכך הוא אומר:"יש מחלוקת בספרים במלה הזאת ברוב הספרים הם שתי מלות (מי נח) . ופי' מנחם, מי המבול
שורה 46: שורה 47:
==גורל דור ההפלגה==
==גורל דור ההפלגה==


בפרשת נח מצאנו כתוב פעמיים: " '''וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם''', עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.  עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל ה', שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; '''וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה''', עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.{{מקור|(י"א,ח'-ט'))}}.
בפרשת נח מצאנו כתוב פעמיים: " '''וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם''', עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.  עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל ה', שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; '''וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה''', עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.{{מקור|י"א,ח'-ט'|כן}}.


רש"י מפרש :<br />
רש"י מפרש :<br />
שורה 55: שורה 56:
אלא שדור המבול היו גזלנים והייתה מריבה ביניהם לכך נאבדו, ואלו היו נוהגים אהבה וריעות ביניהם, שנאמר שפה אחת ודברים אחדים. למדת ששנוי המחלוקת וגדול השלום:
אלא שדור המבול היו גזלנים והייתה מריבה ביניהם לכך נאבדו, ואלו היו נוהגים אהבה וריעות ביניהם, שנאמר שפה אחת ודברים אחדים. למדת ששנוי המחלוקת וגדול השלום:


שמואל פנחס גלברד בספרו "לפשוטו של רש"י" מביא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש"י.  וכך הוא מביא את המקור לדעה שהכוונה היא לעולם הזה ולעולם הבא, כפי שמובא ב[[מסכת סנהדרין]]:" דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (בראשית יא) ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ <וכתיב ומשם הפיצם> ויפץ ה' אותם בעוה"ז ומשם הפיצם ה' לעולם הבא {{מקור|(ק"ז,ב',משנה)}}.
שמואל פנחס גלברד בספרו "לפשוטו של רש"י" מביא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש"י.  וכך הוא מביא את המקור לדעה שהכוונה היא לעולם הזה ולעולם הבא, כפי שמובא ב[[מסכת סנהדרין]]:" דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (בראשית יא) ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ <וכתיב ומשם הפיצם> ויפץ ה' אותם בעוה"ז ומשם הפיצם ה' לעולם הבא {{מקור|ק"ז,ב',משנה|כן}}.


ואשר לחלק השני של הפירוש הוא מצטט את [[מדרש תנחומא]]: " אמר להם אתם אומרים פן נפוץ תהיו נפוצים על פני כל הארץ (סימן י"ח) המביא את הפסוק מ[[ספר משלי]]:" מְגוֹרַת רָשָׁע, הִיא תְבוֹאֶנּוּ; וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן.{{מקור|(י',כ"ד)}} וגם שם הוא מביא מפירוש רש"י: "מנורת רשע - מה שהוא ירא - יבוא לו".
ואשר לחלק השני של הפירוש הוא מצטט את [[מדרש תנחומא]]: " אמר להם אתם אומרים פן נפוץ תהיו נפוצים על פני כל הארץ (סימן י"ח) המביא את הפסוק מ[[ספר משלי]]:" מְגוֹרַת רָשָׁע, הִיא תְבוֹאֶנּוּ; וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן.{{מקור|י',כ"ד|כן}} וגם שם הוא מביא מפירוש רש"י: "מנורת רשע - מה שהוא ירא - יבוא לו".


הבאור של גלברד ממשיך בהביאו מ[[מדרש רבה]] את ההסבר לשאלה הקשה: במה עדיף היה דור ההפלגה מדור במבול ואנו מקבלים רמז אקטואלי לימים לאחר חורבן בית שני עד ימינו אלו:<br />
הבאור של גלברד ממשיך בהביאו מ[[מדרש רבה]] את ההסבר לשאלה הקשה: במה עדיף היה דור ההפלגה מדור במבול ואנו מקבלים רמז אקטואלי לימים לאחר חורבן בית שני עד ימינו אלו:<br />
שורה 63: שורה 64:


והוא מסכם: שתי תשובות לשאלה מדוע נאמר על דור ההפלגה כי הופץ: האחת, לפי מסכת סנהדרין - הכולל גם את העולם הבא בעונש והשנייה, לפי מדרש רבה, המדגיש שהיה להם שפה אחת "ואהבה ורעות בינהם".
והוא מסכם: שתי תשובות לשאלה מדוע נאמר על דור ההפלגה כי הופץ: האחת, לפי מסכת סנהדרין - הכולל גם את העולם הבא בעונש והשנייה, לפי מדרש רבה, המדגיש שהיה להם שפה אחת "ואהבה ורעות בינהם".
==קישורים חיצוניים==
* [https://www.mgketer.org/parasha/2 פרשת נח] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']]
* [https://www.mgketer.org/parasha/2#hftraHeader הפטרת נח (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']].
*סרטון '''[http://thedos.co.il/Article.aspx?Article=589 המבול של נח - היסטוריה עם הוכחות]''' באתר "הדוס"
* [[נחמה ליבוביץ]], '''[http://www.nechama.org.il/cgi-bin/parasha.pl?Id=2 גיליונות לפרשת נח]'''
==ראה גם==
*[[נח]]
*[[המבול]]
*[[מגדל בבל]]




== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
<references />
<references />




{{פרשת שבוע}}
{{פרשת שבוע}}
[[קטגוריה:פרשת השבוע|נח]]
[[קטגוריה:ספר בראשית]]
[[קטגוריה:ספר בראשית]]

גרסה מ־22:42, 23 בינואר 2017

פרשת נח היא הפרשה השנייה בספר בראשית. שמה של הפרשה נקרא על שם נח, הדמות המרכזית בפרשה.

תוכן הפרשה

הפרשה נחלקת לשמנה חלקים:

  1. ההכנות למבול - הקב"ה מצווה לנח כיצד יבנה את התיבה: " שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ. (שם,ו', ט"ו-ט"ז). לפי רש"י הוא בנה את התיבה במשך 120 שנה. מפורטת גם מי האוכלוסייה אשר תהיה בתיבה. וכן יש התראה על הצפוי: יהיה גשם ארבעים יום. הוא אינו מקבל מידע מראש על אורך הזמן שיהיה עליו לשהות בתיבה.
  2. המבול - החל בי"ז לחודש השני, בפריצת המים ממעמקי האדמה ומירידת מי הגשמים :" נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ.(שם,ז', י"א). המבול התרחש בשנתו ה-600 של נח, שנת 1656 לבריאת העולם. לאחר 150 יום "כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת-רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו, מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ".(שם,שם,כ"ב). בי"ז לחודש השביעי התיבה של נח נוחתת על הר אררט. הוא יוצא מהתיבה רק בכ"ב לחודש השני - פרק הזמן שהיה בתיבה - עם משפחתו ובעלי החיים - היה יותר משנה.
  3. היציאה מהתיבה - נח מקריב קרבן. ה' מגיב על מעשיו: "וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. .(שם,ח', כ"א).
  4. מעשי נח ובניו - היו נטיעת כרם גפנים ויצירת יין. נח משתכר ומתחלל כבודו. נח מקלל את חם ואת בנו הקטן כנען ומברך את יפת ןאת שם: "וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן: עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו. וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ. יַפְתְּ אֱלֹקים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ.(שם,כ"ה-כ"ז).
  5. תולדות בני נח - הצאצאים - אשר מהם :"וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם, בָּאָרֶץ--אַחַר הַמַּבּוּל." (שם,י', ל"ב). שבעים צאצאי נח הם כנגד שבעים אומות העולם. הפרשה מציינת גבולות של עם אחד בלבד - הכנעני:"וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי, מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה, עַד-עַזָּה: בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה, וְאַדְמָה וּצְבֹיִם--עַד-לָשַׁע.(שם, י',י"ט). הרמב"ן כותב:"אבל (את ארץ כנען) נתנה הקב"ה בעת הפלגה לכנען, מפני היותו עבד לשמור אותה לישראל, כאדם שמפקיד נכסי בן האדון לעבדו עד שיגדל ויזכה בנכסים וגם בעבד."
  6. מגדל בבל ודור ההפלגה - הקב"ה מפיץ את אומות העולם לרחבי תבל.
  7. עשרת הדורות מנח עד אברהם: משנת 1558 לבריאת העולם עד שאברם נולד בשנת 1948 לבריאת העולם.
  8. מסעו של תרח - תרח עזב את אור כשדים במטרה להגיע לארץ כנען. במהלך הדרך עבר דרך חרן ושם השתקע עד יום מותו.

איסור גזל

בפרשת נח נאמר כי בעוון גזל בא המבול:"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ"(שם,ו', י"ג). חז"ל אמרו במסכת סנהדרין:"א"ר יוחנן: בא ור�ה כמה גדול כחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ (ק"ח,א). ובבראשית רבה נאמר:"ולפי שהיו שטופים בגזל נימוחו מן העולם".

עד נשאלת השאלה מדוע ענשם היה בדרך של השמדה באמצעות המבול. על כך משיב הכלי יקר:" מבאר שכל גוזל, נכנס לתוך תחום חבירו, על כן דין הוא, להביא עליהם שטף מים רבים, כי אז כל טפה נוגעת בחבירתה ונכנסת אל תוך גבולה, לפי שבגשמי ברכה נאמר (איוב לח כה) מי פלג לשטף תעלה. מכאן למידין (ב"ב טז.) שלכל טיפה יש דפוס בפני עצמה. וכמלא נימא יש בין כל טיפה וטיפה, כדי שלא תכנס אחת בגבול חברתה. וזה הגוזל ונכנס בתחום חבירו דין הוא שיהפכו עליו גשמי ברכה למבול כי אז כל הטיפות מתערבין.

וזהו שמובא כאן שבעוון גזל גשם נעצר, לפי שבלשון גשמים סתם, מדבר בגשמי ברכה . וקרוב בעיני לומר, שרבי אמי, בדור המבול ידבר, וראייתו תוכיח, כי יש לדקדק בפסוק, על כפים כסה אור, למה קרא הגזל כפים, ולמה קרא הגשמים אור, אלא ודאי, שדרש מקרא זה, לדסמיך ליה, שנאמר כי בם ידין עמים. ש"מ, שבדור המבול הוא מדבר, שנדונו במים ואמר על הגזל שבכפים, כי ברא הקב"ה, כל אצבע ואצבע לתשמישו, כדאיתא בגמרא (כתובות ז ע"ב), ורצה הקב"ה, שלא יכנס שום אצבע בגבול חבירו, וזה הגוזל, מחלל קדושת ידיו, על כן נדונו במבול, כי אז כסו העננים אור השמש, שכל כך היו העננים גסים ועבים, עד שלא יכלו ניצוצי אור השמש, לעבור דרך העננים, כי המאורות לא שמשו כל ימות המבול, ולסבת גסות העננים הורידו מי המבול בקצף שצף, והיו הגשמים גשמי ברכה נעצרים, וירד עליהם המבול, זה שאמר הכתוב על כפים כסה אור, וענין זה יקר מאד.(בראשית, י', י"ז).

היכן נולד אברהם אבינו

בסוף הפרשה מסופר על הולדת אברם באור כשדים וכך נאמר: "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם(שם, י"א, ל"א). הרמב"ן סבור אחרת :"והעניין שקבלו רבותינו בזה הוא האמת, ואני מבאר אותו. אברהם אבינו לא נולד בארץ כשדים, כי אבותיו בני שם היו, וכשדים וכל ארץ שנער ארצות בני חם.

ד"ר שמעון-אליעזר הלוי (שוברט) ספירו במאמרו האם אברהם אכן נולד באור כשדים? דן בשאלה זאת. וכך הוא כותב: "עוד עובדה מחזקת את הטענה שמקום מוצאו של אברהם הוא חרן. היה קיים שוני בתרבות העממית בין זו שבאור כשדים ובין זו שבחרן. באור כשדים הייתה חברה עירונית הנתונה לשלטון רודני עם כמורה רבת עָצמה, וכל החיים הכלכליים היו מאורגנים ברמה גבוהה. לכן הערכים המוסריים הרוֹוחים של הפָּגָניוּת היו נפוצים בין פשוטי עם. אך באזור חרן, בין השֵמיים הצפוניים-מערביים, לא היה שלטון מרכזי, והכלכלה הייתה עדיין מבוססת על רועי צאן ועל בעלי בתים עצמאיים, והיה חופש מחשבה. לכן התעקש אברהם ואחריו יצחק לקחת לבניהם נשים רק מבנות "ארץ מולדתם", משום שידעו שיש גמישות חיובית כלשהי בתרבות הדתית-מוסרית של האזור".

ומסכם ספירו: לפי הרמב"ן, תרח הוליד את בניו הגדולים – אברהם ונחור, בעבר הנהר פרת, בעיר חרן. פעם אחת לקח תרח את בנו אברהם ונסע עִמו לאור כשדים למטרה לא ידועה. כנראה שאברהם, בגלל אמונתו התקיפה בא-ל אחד, הסתבך בצרות עם השלטונות ונאסר אך בדרך כלשהי נמלט. נעבור לספר נחמיה, בו נחמיה רומז להצלתו ממצב קשה באור כשדים על ידי נס מה'. וכך נאמר:"אַתָּה-הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים". הרמב"ן מפרש כי המונח "הוצאתיך" יש שפירושו "לחלץ ממקום מסוכן" או "לשחרר ממצב קשה", כמו " אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים " (שמ' כ:ב).

כי (י)מי נח

הרד"ק בפרושו להפטרה מתיחס לפסוק הקושר אותה עם פרשת השבוע:"כִּי-מֵי נֹחַ, זֹאת לִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי-נֹחַ עוֹד, עַל-הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ, וּמִגְּעָר-בָּךְ. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ, הַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא-יָמוּשׁ, וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ, ה'. ([[ספר ישעיהו]], נ"ד, ט'-י').

וכך הוא אומר:"יש מחלוקת בספרים במלה הזאת ברוב הספרים הם שתי מלות (מי נח) . ופי' מנחם, מי המבול וסמכה לנח שבאו בימיו ונצל מהם. ויש ספרים שהיא מלה אחת כמו כימי נדת דותה, וכן תרגם יונתן כיומי נח . מכל מקום הענין אחד, אמר כמו דבר מי המבול שהיו בימי נח שנשבעתי שלא יעברו עוד על הארץ והיא גזרה שלא תבטל כן נשבעתי אחרי צאתך מהגלות מקצוף עליך ומגער בך, ופי' זאת הגלות והשביה היא לך כמו מי נח כמו שהם לא יהיו עוד כן לא יהיה לך גלות עוד, ושבועת מי נח הוא שאמר שני פעמים ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת כל בשר, כך פירשו רבותינו ולמדו מזה כי לאו לאו שבועה ומדלאו לאו שבועה הן הן נמי שבועה, ויש לפרש כי הברית היא השבועה כמו שאמר והקמותי את בריתי אתכם והברית הוא קיום הדבר וכן שבועה היא קיום הדבר".

זאב ח.ארליך (ז'אבו) מביא פירוש זה במאמרו:על יונים, דואר ומבול [1]. הוא מסכם: אם מדובר במילה אחד כימי נח, אז הכוונה היא לימיו (שנותיו) של נח, כתרגום יונתן: "כְּיוֹמֵי נחַ דָא קֳדָמַי דְקַיְמֵית בְּמֵימְרִי דְלָא יֶעְדוּן מֵי טוּפָנָא דַהֲווֹ בְּיוֹמֵי נחַ עוֹד עַל אַרְעָא כֵּן קַיְמִית בְּמֵימְרִי דְלָא יֵחוֹל רוּגְזִי עֲלָךְ וְלָא אֶזוֹף בִּיךְ:". ואז הפסוק אינו דן במבול אלה הוא מסמל הבטחה לעתיד, המזכירה את החסד שעשה הקב"ה לבריות.

גורל דור ההפלגה

בפרשת נח מצאנו כתוב פעמיים: " וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר. עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל ה', שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.(י"א,ח'-ט').

רש"י מפרש :

  • ויפץ ה' אותם משם - בעולם הזה. מה שאמרו פן נפוץ, נתקיים עליהם, הוא שאמר שלמה (משלי י כד) מגורת רשע היא תבואנו:
  • ומשם הפיצם - למד שאין להם חלק לעולם הבא.

וכי אי זו קשה, של דור המבול או של דור הפלגה?
אלו לא פשטו יד בעיקר, ואלו פשטו יד בעיקר כביכול להלחם בו, ואלו נשטפו, ואלו לא נאבדו מן העולם?! אלא שדור המבול היו גזלנים והייתה מריבה ביניהם לכך נאבדו, ואלו היו נוהגים אהבה וריעות ביניהם, שנאמר שפה אחת ודברים אחדים. למדת ששנוי המחלוקת וגדול השלום:

שמואל פנחס גלברד בספרו "לפשוטו של רש"י" מביא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש"י. וכך הוא מביא את המקור לדעה שהכוונה היא לעולם הזה ולעולם הבא, כפי שמובא במסכת סנהדרין:" דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (בראשית יא) ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ <וכתיב ומשם הפיצם> ויפץ ה' אותם בעוה"ז ומשם הפיצם ה' לעולם הבא (ק"ז,ב',משנה).

ואשר לחלק השני של הפירוש הוא מצטט את מדרש תנחומא: " אמר להם אתם אומרים פן נפוץ תהיו נפוצים על פני כל הארץ (סימן י"ח) המביא את הפסוק מספר משלי:" מְגוֹרַת רָשָׁע, הִיא תְבוֹאֶנּוּ; וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן.(י',כ"ד) וגם שם הוא מביא מפירוש רש"י: "מנורת רשע - מה שהוא ירא - יבוא לו".

הבאור של גלברד ממשיך בהביאו ממדרש רבה את ההסבר לשאלה הקשה: במה עדיף היה דור ההפלגה מדור במבול ואנו מקבלים רמז אקטואלי לימים לאחר חורבן בית שני עד ימינו אלו:
" אותן של דור המבול לא נשתיירה מהן פליטה ואלו של דור הפלגה נשתיירה מהם פליטה אלא דור המבול על ידי שהיו שטופים בגזל שנא' (שם כד) גבולות ישיגו עדר גזלו וירעו לפיכך לא נשתייר מהן פליטה אבל אלוע"ישהיו אוהבים זה את זה שנאמר ויהי כל הארץ שפה אחת לפיכך נשתיירה מהן פליטה רבי אומר גדול השלום שאפילו ישראל עובדים עבודת כוכבים ושלום ביניהם אמר המקום כביכול איני יכול לשלוט בהן כיון ששלום ביניהם שנאמר (הושע ד) חבור עצבים אפרים הנח לו אבל משנחלקו מה הוא אומר (שם) חלק לבם עתה יאשמו הא למדת גדול השלום ושנואה המחלוקת .

והוא מסכם: שתי תשובות לשאלה מדוע נאמר על דור ההפלגה כי הופץ: האחת, לפי מסכת סנהדרין - הכולל גם את העולם הבא בעונש והשנייה, לפי מדרש רבה, המדגיש שהיה להם שפה אחת "ואהבה ורעות בינהם".

קישורים חיצוניים

ראה גם


הערות שוליים

  1. מקור ראשון, מדור ארץ מקרא, ב חשוון תשס"ט