פרשת פרה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
קטע מן התורה, שקוראים אותו בציבור ב[[שבת פרה]] נוסף על [[פרשת השבוע]], בשבת שלאחר [[שבת זכור]].
[[פרשיה]] מן התורה, ש[[קריאת התורה|קוראים אותה]] ב[[ציבור]] ב[[שבת פרה]] נוסף על [[פרשת השבוע]], בשבת שלאחר [[שבת זכור]].




== הפרשה ==
"פרשת פרה", היא פרשיה מתחילת [[פרשת חוקת]] {{מקור|במדבר יט, א-כב|כן}}, העוסקת ב[[טהרה]] מ[[טומאת מת]] על ידי [[אפר פרה אדומה]].


מוציאים שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ובספר התורה השני קוראים את "פרשת פרה".
== חיוב הקריאה ==
יש אומרים, כי חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה {{מקור|שו"ע או"ח תרפה, ז|כן}}, ויש אומרים שחיוב קריאתה הוא רק מדרבנן {{מקור|(}}{{מקור|מ"ב תרפה טו$מ"ב שם ס"ק טו}} {{מקור|בשם הרבה}} [[אחרונים]]{{מקור|)}}.


== סיבת קריאתה ==
בזמן [[בית המקדש]] הייתה קיימת חובה להיטהר לפני ה[[רגל]], ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב [[חג הפסח]]. במדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש.




"פרשת פרה" {{מקור|(במדבר י"ט, א'-כ"ב))}} עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה. בזמן בית המקדש הייתה קיימת חובה להטהר לפני הרגל ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב חג הפסח. במדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש.
== סדר הקריאה ==
מוציאים שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ואליו [[עלייה לתורה|עולים]] שבעה קרואים. ול[[מפטיר]] קוראים בספר התורה השני את "פרשת פרה".


[[הפטרה|הפטרת]] פרשת פרה היא: "וזרקתי עליהם מים טהורים" {{מקור|יחזקאל לו, א|כן}}, ואילך. הספרדים נהגו לסיים בפסוק


== ראו גם ==
* [[שבת פרה]]
* [[פרשת זכור]]
* [[ארבעה פרשיות]]


יש אומרים, כי חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה.


== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8774&p=78940#p78940 מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>] (פורום אוצר החכמה)


הפטרת פרשת פרה היא: "וזרקתי עליהם מים טהורים וגו'" {{מקור|(יחזקאל פרק ל"ו))}}.





גרסה מ־03:40, 18 במרץ 2012

פרשיה מן התורה, שקוראים אותה בציבור בשבת פרה נוסף על פרשת השבוע, בשבת שלאחר שבת זכור.


הפרשה

"פרשת פרה", היא פרשיה מתחילת פרשת חוקת (במדבר יט, א-כב), העוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה.

חיוב הקריאה

יש אומרים, כי חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה (שו"ע או"ח תרפה, ז), ויש אומרים שחיוב קריאתה הוא רק מדרבנן (מ"ב שם ס"ק טו בשם הרבה אחרונים).

סיבת קריאתה

בזמן בית המקדש הייתה קיימת חובה להיטהר לפני הרגל, ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב חג הפסח. במדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש.


סדר הקריאה

מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ואליו עולים שבעה קרואים. ולמפטיר קוראים בספר התורה השני את "פרשת פרה".

הפטרת פרשת פרה היא: "וזרקתי עליהם מים טהורים" (יחזקאל לו, א), ואילך. הספרדים נהגו לסיים בפסוק

ראו גם


קישורים חיצוניים