Open main menu

פרשת שלח

פרשת שלח היא הפרשה הרביעית בחומש במדבר. חלקה הראשון של הפרשה מתאר את חטא המרגלים ותוצאותיו, כאשר בחלקה השני של הפרשה מובאים דינים שיהיו לאחר העליה לארץ כגון דיני קורבן נדר ונדבה, וכן הפרשת חלה. סוף הפרשה מדברת על דיני עבודה זרה, פרשיית המקושש ופרשיית ציצית.

מפטירים ב"וישלח יהושע" יהושע ב א (פרשני), שם מובא על שליחת המרגלים בימי יהושע, בתור הקבלה למרגלים שנשלחו בפרשה על ידי משה.

נושאי הפרשהEdit

  • שילוח מרגלים- צווי ה' על שליחת 12 מרגלים, אחד מכל שבט, שיתורו את ארץ כנען לפני הכניסה אליה.
  • חטא המרגלים- המרגלים, מלבד יהושע וכלב, מוציאים דיבה על ארץ ישראל, וגורמים לעם לבכות ולרצות לשוב למצרים. הקב"ה רוצה להעניש את העם בחומרה ולהשמידו, אך משה מתפלל אליו בי"ג מידות. הקב"ה נענה למשה והעונש על העם מוסב לכך שהדור הנוכחי לא יזכה להיכנס לארץ, ורק בניהם יכנסו.
  • חטא המעפילים- לאחר שהעם מבין את גודל חטאו בסירוב לעלות לארץ, הם מנסים לעלות בכוח כנגד רצון ה' והוראת משה, ונחלים תבוסה בקרב.
  • דיני קרבן נדר ונדבה
  • דיני הפרשת חלה
  • דיני העובד עבודה זרה- דין מי שעובד עבודה זרה בשוגג והקורבן אותו הוא צריך להביא, ודין מוות על המגדף או העובד עבודה זרה במזיד.
  • פרשיית המקושש- אחד מבני ישראל קושש עצים ביום השבת ומביאים אותו למשה לפסוק את דינו. משה שואל את הקב"ה ונענה שדינו למות בסקילה, וכן עושה העם.
  • פרשת ציצית- דיני הציצית והסבר טעם המצווה שבראיית פתילי הציצית יזכור העם את מצוות ה' ולא יילך אחר תאוותיו.

צווי של ה על שליחת המרגליםEdit

מפשט הכתובים בפרשתנו היה לכאורה עולה שהקב"ה ציווה אבל בספר דברים משה רבנו מוכיח את בני ישראל על דרישתם לרגל את הארץ

דברים א, כב

על זה רש"י מסביר שהקבה נותן רשות על שליחת המרגלים בעקבות דרישת עם ישראל על פי ה "ברשותו שלא עיכב על ידו" רש"י במדבר יג, ג

קישורים חיצונייםEdit