צער בעלי חיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
==הגדרה==
'''אסור לגרום צער לבעלי חיים''' {{מקור|(הסוגיא בבבא מציעא לב:, בסוגיא זו האריך בספר צער בעלי חיים)}}'''.'''
'''אסור לגרום צער לבעלי חיים''' {{מקור|הסוגיא בבבא מציעא לב:, בסוגיא זו האריך בספר צער בעלי חיים}}'''.'''


'''לדוגמא''', בהמה שנפלה לאמת המים - מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה כדי שתוכל לעלות {{מקור|(שבת קכח:)}}.
'''לדוגמא''', בהמה שנפלה לאמת המים - מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה כדי שתוכל לעלות {{מקור|שבת קכח:}}.


==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''במקורו''' נחלקו תנאים ואמוראים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|(בבא מציעא לב:)}}, וכן נחלקו בזה הראשונים והאחרונים {{מקור|(שדי חמד ח"ד עמוד 468 אות א, מנחת חינוך פ-א [ט]. ודעת הנימוקי יוסף שצער גדול אסור מדאורייתא וצער מועט אסור מדרבנן (הובא שם בד"ה ונימוק"י))}}.
'''במקורו''' נחלקו תנאים ואמוראים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|בבא מציעא לב:}}, וכן נחלקו בזה הראשונים והאחרונים {{מקור|שדי חמד ח"ד עמוד 468 אות א, מנחת חינוך פ-א [ט]. ודעת הנימוקי יוסף שצער גדול אסור מדאורייתא וצער מועט אסור מדרבנן (הובא שם בד"ה ונימוק"י)}}.


לשיטה שהוא דאורייתא נחלקו המפרשים מהיכן לומדים זאת, ומצאנו בזה שש דעות {{מקור|(ספר צער בעלי חיים א)}}:
לשיטה שהוא דאורייתא נחלקו המפרשים מהיכן לומדים זאת, ומצאנו בזה שש דעות {{מקור|ספר צער בעלי חיים א}}:
@ "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו, עזוב תעזוב עימו" {{מקור|(שמות כג-ה)}} שנאמר לגבי פריקה {{מקור|(רש"י שבת קכח: ד"ה צער)}}, וזו הדעה הפשוטה, שהרי זהו הנושא של סוגיית הגמרא {{מקור|(בבא מציעא לב:)}}. וע"פ פסוק זה הוסיף הרעק"א {{מקור|(גנזי רעק"א בבא מציעא לב:)}} שהוא מצוות עשה, אך בשו"ת הרדב"ז {{מקור|(קסח)}} כתב שאע"פ שהוא דאורייתא, אין בו לא לאו ולא עשה.
@ "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו, עזוב תעזוב עימו" {{מקור|שמות כג-ה}} שנאמר לגבי פריקה {{מקור|רש"י שבת קכח: ד"ה צער}}, וזו הדעה הפשוטה, שהרי זהו הנושא של סוגיית הגמרא {{מקור|בבא מציעא לב:}}. וע"פ פסוק זה הוסיף הרעק"א {{מקור|גנזי רעק"א בבא מציעא לב:}} שהוא מצוות עשה, אך בשו"ת הרדב"ז {{מקור|קסח}} כתב שאע"פ שהוא דאורייתא, אין בו לא לאו ולא עשה.
@ "לא תחסום שור בדישו" {{מקור|(דברים כה-ד)}} {{מקור|(מאירי בבא מציעא לב:)}}.
@ "לא תחסום שור בדישו" {{מקור|דברים כה-ד}} {{מקור|מאירי בבא מציעא לב:}}.
@ "על מה הכית את אתונך" {{מקור|(במדבר כב-לב)}} שנאמר בבלעם {{מקור|(מורה נבוכים ג-יז)}}.
@ "על מה הכית את אתונך" {{מקור|במדבר כב-לב}} שנאמר בבלעם {{מקור|מורה נבוכים ג-יז}}.
@ "והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם" {{מקור|(במדבר כ-ח)}}, שמוכח שהקב"ה עשה נס גם בשביל בעלי החיים {{מקור|(ספר יום תרועה כז)}}.
@ "והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם" {{מקור|במדבר כ-ח}}, שמוכח שהקב"ה עשה נס גם בשביל בעלי החיים {{מקור|ספר יום תרועה כז}}.
@ "ורחמיו על כל מעשיו" {{מקור|(תהילים קמה-ט)}}, שמוכח שהקב"ה מרחם גם על בעלי החיים {{מקור|(חתם סופר בבא מציעא לב. בהגהה)}}. ויש מי שהוסיף שלאחר שראינו שהקב"ה מרחם עליהם, מצווה זו נכללת בדרשה "והלכת בדרכיו" - מה הוא רחום אף אתה רחום {{מקור|(חרדים יד)}}.
@ "ורחמיו על כל מעשיו" {{מקור|תהילים קמה-ט}}, שמוכח שהקב"ה מרחם גם על בעלי החיים {{מקור|חתם סופר בבא מציעא לב. בהגהה}}. ויש מי שהוסיף שלאחר שראינו שהקב"ה מרחם עליהם, מצווה זו נכללת בדרשה "והלכת בדרכיו" - מה הוא רחום אף אתה רחום {{מקור|חרדים יד}}.
@ הלכה למשה מסיני {{מקור|(ריטב"א בשיטה מקובצת בבא מציעא לב. ד"ה תדע)}}.
@ הלכה למשה מסיני {{מקור|ריטב"א בשיטה מקובצת בבא מציעא לב. ד"ה תדע}}.


יש להוסיף לכך מצוות והלכות נוספות שאמנם לא הובאו על ידי המפרשים כמקור אך המפרשים ביארו שטעמם הוא צער בעלי חיים:
יש להוסיף לכך מצוות והלכות נוספות שאמנם לא הובאו על ידי המפרשים כמקור אך המפרשים ביארו שטעמם הוא צער בעלי חיים:
שורה 24: שורה 24:


==המצטער==
==המצטער==
'''באדם''' נחלקו האחרונים האם יש איסור לצערו גם מדין צער בעלי חיים {{מקור|(דברי יוסף יו"ד שעב-ב: יש בו צער בעלי חיים, שו"ת חוות יאיר קצא: אין בו צער בעלי חיים. ספר צער בעלי חיים ח. שדי חמד ח"ד עמוד 468 אות ג, והוסיף סברא שבאדם אין דין צער בעלי חיים כי יש לו שכל)}}.
'''באדם''' נחלקו האחרונים האם יש איסור לצערו גם מדין צער בעלי חיים {{מקור|דברי יוסף יו"ד שעב-ב: יש בו צער בעלי חיים, שו"ת חוות יאיר קצא: אין בו צער בעלי חיים. ספר צער בעלי חיים ח. שדי חמד ח"ד עמוד 468 אות ג, והוסיף סברא שבאדם אין דין צער בעלי חיים כי יש לו שכל}}.


'''בעלי חיים שאינם בני תרבות ואינם בני מלאכה''', בפשטות גם עליהם נאמר האיסור שלא לצערם {{מקור|(קיצור שו"ע קצא-א)}}, אך היעב"ץ חידש שעליהם לא נאמר איסור זה {{מקור|(ח"א יז, קי. האריך במחלוקתם בספר צער בעלי חיים ג)}}.
'''בעלי חיים שאינם בני תרבות ואינם בני מלאכה''', בפשטות גם עליהם נאמר האיסור שלא לצערם {{מקור|קיצור שו"ע קצא-א}}, אך היעב"ץ חידש שעליהם לא נאמר איסור זה {{מקור|ח"א יז, קי. האריך במחלוקתם בספר צער בעלי חיים ג}}.


'''בעלי חיים המצערים את האדם''' (מזיקים) אין שום איסור להורגם {{מקור|(אגרות משה חו"מ ח"ב מז, ספר צער בעלי חיים ד)}}.
'''בעלי חיים המצערים את האדם''' (מזיקים) אין שום איסור להורגם {{מקור|אגרות משה חו"מ ח"ב מז, ספר צער בעלי חיים ד}}.


==פרטי הדין==
==פרטי הדין==
'''הריגת בעלי חיים''' נחלקו בה המפרשים האם יש בה איסור {{מקור|(ר"י מיגאש בשיטה מקובצת בבא בתרא כ. - אסור, שו"ת עבודת הגרשוני יג - מותר. שדי חמד ח"ד עמוד 468 אות ב, ספר צער בעלי חיים ב-ב)}}.
'''הריגת בעלי חיים''' נחלקו בה המפרשים האם יש בה איסור {{מקור|ר"י מיגאש בשיטה מקובצת בבא בתרא כ. - אסור, שו"ת עבודת הגרשוני יג - מותר. שדי חמד ח"ד עמוד 468 אות ב, ספר צער בעלי חיים ב-ב}}.


'''לצורך''' - יש שהתירו לצער בעלי חיים לכל צורך של האדם, אע"פ שאינו הכרחי {{מקור|(דעת קדושים יו"ד כד-יב)}}.
'''לצורך''' - יש שהתירו לצער בעלי חיים לכל צורך של האדם, אע"פ שאינו הכרחי {{מקור|דעת קדושים יו"ד כד-יב}}.


אך יש שהתירו זאת רק בתנאים מסוימים {{מקור|(רוב הפוסקים הזכירו רק חלק מהתנאים (ספר צער בעלי חיים יב-ט))}}:
אך יש שהתירו זאת רק בתנאים מסוימים {{מקור|רוב הפוסקים הזכירו רק חלק מהתנאים (ספר צער בעלי חיים יב-ט)}}:
@ שיהיה צורך חשוב {{מקור|(תרומת הדשן קה)}}.
@ שיהיה צורך חשוב {{מקור|תרומת הדשן קה}}.
@ שלא יהיה צער גדול {{מקור|(ספר חסידים תרע)}}.
@ שלא יהיה צער גדול {{מקור|ספר חסידים תרע}}.
@ שהתועלת תהיה ישירה ולא עקיפה {{מקור|(שו"ת בני ציון ח"א קח)}}.
@ שהתועלת תהיה ישירה ולא עקיפה {{מקור|שו"ת בני ציון ח"א קח}}.


'''בעלי חיים המצטערים''', דנו האחרונים האם יש מצווה להצילם מהצער, ויש בזה ארבע דעות {{מקור|(ספר צער בעלי חיים יא)}}:
'''בעלי חיים המצטערים''', דנו האחרונים האם יש מצווה להצילם מהצער, ויש בזה ארבע דעות {{מקור|ספר צער בעלי חיים יא}}:
@ חייב להצילם מהצער, ואפילו בבעלי חיים של גוי {{מקור|(שו"ע הרב ח"ו הלכות צער בעלי חיים ד)}}.
@ חייב להצילם מהצער, ואפילו בבעלי חיים של גוי {{מקור|שו"ע הרב ח"ו הלכות צער בעלי חיים ד}}.
@ אין מצווה להצילם מהצער {{מקור|(דברות משה בבא מציעא ל-ב בפירוש הראשון)}}.
@ אין מצווה להצילם מהצער {{מקור|דברות משה בבא מציעא ל-ב בפירוש הראשון}}.
@ תלוי במקורו של צער בעלי חיים: לדעה שדאורייתא חייב להצילם (ואפילו בבעלי חיים של גוי), ולדעה שדרבנן לא גזרו על כך {{מקור|(מנחת חינוך פ-א [י])}}.
@ תלוי במקורו של צער בעלי חיים: לדעה שדאורייתא חייב להצילם (ואפילו בבעלי חיים של גוי), ולדעה שדרבנן לא גזרו על כך {{מקור|מנחת חינוך פ-א [י]}}.
@ תלוי מי: הבעלים שלהם חייב להצילם, ושאר אדם לא {{מקור|(מהר"ם שיק מצווה פ)}}.
@ תלוי מי: הבעלים שלהם חייב להצילם, ושאר אדם לא {{מקור|מהר"ם שיק מצווה פ}}.


[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:סביבה]]
[[קטגוריה:סביבה]]

גרסה מ־16:49, 11 בפברואר 2009

הגדרה

אסור לגרום צער לבעלי חיים הסוגיא בבבא מציעא לב:, בסוגיא זו האריך בספר צער בעלי חיים.

לדוגמא, בהמה שנפלה לאמת המים - מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה כדי שתוכל לעלות שבת קכח:.

מקור וטעם

במקורו נחלקו תנאים ואמוראים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן בבא מציעא לב:, וכן נחלקו בזה הראשונים והאחרונים שדי חמד ח"ד עמוד 468 אות א, מנחת חינוך פ-א [ט]. ודעת הנימוקי יוסף שצער גדול אסור מדאורייתא וצער מועט אסור מדרבנן (הובא שם בד"ה ונימוק"י).

לשיטה שהוא דאורייתא נחלקו המפרשים מהיכן לומדים זאת, ומצאנו בזה שש דעות ספר צער בעלי חיים א:

  1. "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו, עזוב תעזוב עימו" שמות כג-ה שנאמר לגבי פריקה רש"י שבת קכח: ד"ה צער, וזו הדעה הפשוטה, שהרי זהו הנושא של סוגיית הגמרא בבא מציעא לב:. וע"פ פסוק זה הוסיף הרעק"א גנזי רעק"א בבא מציעא לב: שהוא מצוות עשה, אך בשו"ת הרדב"ז קסח כתב שאע"פ שהוא דאורייתא, אין בו לא לאו ולא עשה.
  2. "לא תחסום שור בדישו" דברים כה-ד מאירי בבא מציעא לב:.
  3. "על מה הכית את אתונך" במדבר כב-לב שנאמר בבלעם מורה נבוכים ג-יז.
  4. "והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם" במדבר כ-ח, שמוכח שהקב"ה עשה נס גם בשביל בעלי החיים ספר יום תרועה כז.
  5. "ורחמיו על כל מעשיו" תהילים קמה-ט, שמוכח שהקב"ה מרחם גם על בעלי החיים חתם סופר בבא מציעא לב. בהגהה. ויש מי שהוסיף שלאחר שראינו שהקב"ה מרחם עליהם, מצווה זו נכללת בדרשה "והלכת בדרכיו" - מה הוא רחום אף אתה רחום חרדים יד.
  6. הלכה למשה מסיני ריטב"א בשיטה מקובצת בבא מציעא לב. ד"ה תדע.

יש להוסיף לכך מצוות והלכות נוספות שאמנם לא הובאו על ידי המפרשים כמקור אך המפרשים ביארו שטעמם הוא צער בעלי חיים: 1. מצוות שילוח הקן (חינוך מצווה תקמה). 2. איסור שחיטת בהמה ובנה ביום אחד (חינוך מצווה רסד). 3. איסור חרישה בשור וחמור יחדיו (חינוך מצווה תקנ). 4. מצווה לשחוט דוקא מן הצוואר (חינוך מצווה תנא). 5. איסור אכילת אבר מן החי. 6. ההלכה שאין לאכול קודם שנותן לבהמתו (ברכות דף מ ע"א) הנלמדת מהפסוק "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת" (דברים יא,טו).

המצטער

באדם נחלקו האחרונים האם יש איסור לצערו גם מדין צער בעלי חיים דברי יוסף יו"ד שעב-ב: יש בו צער בעלי חיים, שו"ת חוות יאיר קצא: אין בו צער בעלי חיים. ספר צער בעלי חיים ח. שדי חמד ח"ד עמוד 468 אות ג, והוסיף סברא שבאדם אין דין צער בעלי חיים כי יש לו שכל.

בעלי חיים שאינם בני תרבות ואינם בני מלאכה, בפשטות גם עליהם נאמר האיסור שלא לצערם קיצור שו"ע קצא-א, אך היעב"ץ חידש שעליהם לא נאמר איסור זה ח"א יז, קי. האריך במחלוקתם בספר צער בעלי חיים ג.

בעלי חיים המצערים את האדם (מזיקים) אין שום איסור להורגם אגרות משה חו"מ ח"ב מז, ספר צער בעלי חיים ד.

פרטי הדין

הריגת בעלי חיים נחלקו בה המפרשים האם יש בה איסור ר"י מיגאש בשיטה מקובצת בבא בתרא כ. - אסור, שו"ת עבודת הגרשוני יג - מותר. שדי חמד ח"ד עמוד 468 אות ב, ספר צער בעלי חיים ב-ב.

לצורך - יש שהתירו לצער בעלי חיים לכל צורך של האדם, אע"פ שאינו הכרחי דעת קדושים יו"ד כד-יב.

אך יש שהתירו זאת רק בתנאים מסוימים רוב הפוסקים הזכירו רק חלק מהתנאים (ספר צער בעלי חיים יב-ט):

  1. שיהיה צורך חשוב תרומת הדשן קה.
  2. שלא יהיה צער גדול ספר חסידים תרע.
  3. שהתועלת תהיה ישירה ולא עקיפה שו"ת בני ציון ח"א קח.

בעלי חיים המצטערים, דנו האחרונים האם יש מצווה להצילם מהצער, ויש בזה ארבע דעות ספר צער בעלי חיים יא:

  1. חייב להצילם מהצער, ואפילו בבעלי חיים של גוי שו"ע הרב ח"ו הלכות צער בעלי חיים ד.
  2. אין מצווה להצילם מהצער דברות משה בבא מציעא ל-ב בפירוש הראשון.
  3. תלוי במקורו של צער בעלי חיים: לדעה שדאורייתא חייב להצילם (ואפילו בבעלי חיים של גוי), ולדעה שדרבנן לא גזרו על כך מנחת חינוך פ-א [י].
  4. תלוי מי: הבעלים שלהם חייב להצילם, ושאר אדם לא מהר"ם שיק מצווה פ.