צער בעלי חיים

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־18:23, 5 במרץ 2009 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה

אסור לגרום צער לבעלי חיים (הסוגיא בבבא מציעא לב:, בסוגיא זו האריך בספר צער בעלי חיים).

לדוגמא, בהמה שנפלה לאמת המים - מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה כדי שתוכל לעלות (בבלי:שבת קכח:).

מקור וטעם

במקורו נחלקו תנאים ואמוראים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן (בבלי:בבא מציעא לב:), וכן נחלקו בזה הראשונים והאחרונים (שדי חמד ח"ד עמוד 468 אות א, מנחת חינוך פ-א [ט]. ודעת הנימוקי יוסף שצער גדול אסור מדאורייתא וצער מועט אסור מדרבנן (הובא שם בד"ה ונימוק"י)).

לשיטה שהוא דאורייתא נחלקו המפרשים מהיכן לומדים זאת, ומצאנו בזה שש דעות (ספר צער בעלי חיים א):

  1. "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו, עזוב תעזוב עימו" (שמות כג-ה) שנאמר לגבי פריקה (רש"י שבת קכח: ד"ה צער), וזו הדעה הפשוטה, שהרי זהו הנושא של סוגיית הגמרא (בבלי:בבא מציעא לב:). וע"פ פסוק זה הוסיף הרעק"א (גנזי רעק"א בבא מציעא לב:) שהוא מצוות עשה, אך בשו"ת הרדב"ז (קסח) כתב שאע"פ שהוא דאורייתא, אין בו לא לאו ולא עשה.
  2. "לא תחסום שור בדישו" (דברים כה-ד) (מאירי בבא מציעא לב:).
  3. "על מה הכית את אתונך" (במדבר כב-לב) שנאמר בבלעם (מורה נבוכים ג-יז).
  4. "והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם" (במדבר כ-ח), שמוכח שהקב"ה עשה נס גם בשביל בעלי החיים (ספר יום תרועה כז).
  5. "ורחמיו על כל מעשיו" (תהילים קמה-ט), שמוכח שהקב"ה מרחם גם על בעלי החיים (חתם סופר בבא מציעא לב. בהגהה). ויש מי שהוסיף שלאחר שראינו שהקב"ה מרחם עליהם, מצווה זו נכללת בדרשה "והלכת בדרכיו" - מה הוא רחום אף אתה רחום (חרדים יד).
  6. הלכה למשה מסיני (ריטב"א בשיטה מקובצת בבא מציעא לב. ד"ה תדע).

יש להוסיף לכך מצוות והלכות נוספות שאמנם לא הובאו על ידי המפרשים כמקור אך המפרשים ביארו שטעמם הוא צער בעלי חיים: 1. מצוות שילוח הקן (חינוך מצווה תקמה). 2. איסור שחיטת בהמה ובנה ביום אחד (חינוך מצווה רסד). 3. איסור חרישה בשור וחמור יחדיו (חינוך מצווה תקנ). 4. מצווה לשחוט דוקא מן הצוואר (חינוך מצווה תנא). 5. איסור אכילת אבר מן החי. 6. ההלכה שאין לאכול קודם שנותן לבהמתו (ברכות דף מ ע"א) הנלמדת מהפסוק "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת" (דברים יא,טו).

המצטער

באדם נחלקו האחרונים האם יש איסור לצערו גם מדין צער בעלי חיים (דברי יוסף יו"ד שעב-ב: יש בו צער בעלי חיים, שו"ת חוות יאיר קצא: אין בו צער בעלי חיים. ספר צער בעלי חיים ח. שדי חמד ח"ד עמוד 468 אות ג, והוסיף סברא שבאדם אין דין צער בעלי חיים כי יש לו שכל).

בעלי חיים שאינם בני תרבות ואינם בני מלאכה, בפשטות גם עליהם נאמר האיסור שלא לצערם (קיצור שו"ע קצא-א), אך היעב"ץ חידש שעליהם לא נאמר איסור זה (ח"א יז, קי. האריך במחלוקתם בספר צער בעלי חיים ג).

בעלי חיים המצערים את האדם (מזיקים) אין שום איסור להורגם (אגרות משה חו"מ ח"ב מז, ספר צער בעלי חיים ד).

פרטי הדין

הריגת בעלי חיים נחלקו בה המפרשים האם יש בה איסור (ר"י מיגאש בשיטה מקובצת בבא בתרא כ. - אסור, שו"ת עבודת הגרשוני יג - מותר. שדי חמד ח"ד עמוד 468 אות ב, ספר צער בעלי חיים ב-ב).

לצורך - יש שהתירו לצער בעלי חיים לכל צורך של האדם, אע"פ שאינו הכרחי (דעת קדושים יו"ד כד-יב).

אך יש שהתירו זאת רק בתנאים מסוימים (רוב הפוסקים הזכירו רק חלק מהתנאים (ספר צער בעלי חיים יב-ט)):

  1. שיהיה צורך חשוב (תרומת הדשן קה).
  2. שלא יהיה צער גדול (ספר חסידים תרע).
  3. שהתועלת תהיה ישירה ולא עקיפה (שו"ת בני ציון ח"א קח).

בעלי חיים המצטערים, דנו האחרונים האם יש מצווה להצילם מהצער, ויש בזה ארבע דעות (ספר צער בעלי חיים יא):

  1. חייב להצילם מהצער, ואפילו בבעלי חיים של גוי (שו"ע הרב ח"ו הלכות צער בעלי חיים ד).
  2. אין מצווה להצילם מהצער (דברות משה בבא מציעא ל-ב בפירוש הראשון).
  3. תלוי במקורו של צער בעלי חיים: לדעה שדאורייתא חייב להצילם (ואפילו בבעלי חיים של גוי), ולדעה שדרבנן לא גזרו על כך (מנחת חינוך פ-א [י]).
  4. תלוי מי: הבעלים שלהם חייב להצילם, ושאר אדם לא (מהר"ם שיק מצווה פ).