קדושה

שם הברכה השלישית שבתפילת שמונה עשרה הפותחת ב"אתה קדוש" והחותמת ב"האל הקדוש".

קדושות שבחזרת הש"ץ

בשם "קדושה" מכנים בדרך כלל את הנאמר בחזרת הש"ץ בברכת קדושה.

תוכן קדושה

בקדושה מתאחדים עם ישראל למטה והמלאכים למעלה לקדש את שמו של הקב"ה באמירת "קדוש קדוש קדוש". לאחר מכן משבחים את ה' שהוא מעבר למקום - "כבודו מלא עולם" - "ברוך כבוד ה' ממקומו", ולבסוף מתפללים שתתגלה מלכותו בעולם: "ימלוך ה' וכו'".

במועדים מיוחדים מוסיפים חלקים נוספים לקדושה כמו בשבת ויו"ט. בקדושה של מוסף מבקשים שה' יחון את עמו בזכות אמירת שמע ישראל.

הספרדים (ונוסח ספרד) אומרים קדושת "כתר" בתפילת מוסף.

פיוטי קדושה

פייטנים רבים חיברו פיוטים לחגים על הקדושה הנקראים "משולש" (לדוגמא: "ונתנה תוקף").

צורת אמירת קדושה

הקדושה נאמרת במעומד, כשחלקים ממנה אומר רק הש"ץ וחלקים אומר הציבור והש"ץ חוזר. קדושה צריכה מניין כדי לאומרה.

תקנתה

את הקדושה תיקנו אנשי כנסת הגדולה, כנאמר בגמרא ^[1]: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות".