קהילת בית אל בזכרון יעקב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הסרת כל התוכן מהדף)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
'''קהילת בית אל''' היא קבוצה של [[פרוטסטנטיות|נוצרים ציוניים]] המונה היום כ-800 חברים המתגוררים בעיקר ב[[זכרון יעקב]] וב[[בנימינה]] וחיים חיי שיתוף במסגרת של קיבוץ עירוני.


הקהילה הגיעה לישראל בשנת [[1963]] בהנהגתה של ה[[אחות (מקצוע)|אחות]] הגרמניה [[אמה ברגר]]. לאחר שנרפאה ממחלה קשה ראתה בכך נס ונדרה נדר להקדיש את חייה לעבוד את אלוהים. הדרך בה בחרה לעשות זאת הייתה על ידי עזרה בפועל לשיבת העם היהודי לארץ ישראל, כמובטח במקורות. גב' ברגר ואחותה אלזה הצליחו לרכז אנשים שהסכימו לדרכה בשם קהילת בית אל. חברי הקהילה עזבו את הזרמים השונים בנצרות ויצאו מהכנסייה, הם מאמינם בתנ"ך ובברית החדשה כלשונם, ללא פרשנויות.
הם חרתו על דגלם את הסיסמה: '''מי שיברך את מדינת ישראל אזרחיה אנשיה ותושביה, יבורך הוא בעצמו'''{{הערה| וכן כתוב בתורת משה איש האלהים אצל אברם הוא אברהם ([[בראשית]] ג, יב); '''וַאֲבָֽרְכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ''' וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה}}
ברגר שלחה שליחים לתור את ישראל ולמצוא מקום להתיישב בו. הם מצאו באקראי בזכרון יעקב את בית ההבראה של [[דורה שוורץ]] ליד [[אחוזת לנגה]] שהיה נטוש ועמד למכירה.
התיישבות הגרמנים בזכרון יעקב העלתה התנגדות קשה מצד המועצה המקומית בזכרון יעקב וחוגים דתיים שחששו מפעילות מסיונרית של הקהילה וכינו אותה בשם [[כת]]. רק לאחר דיון משפטי ממושך אישר [[בית המשפט העליון]] את הרכישה.
בשנת [[2004]] קבלו חברי הקהילה מעמד של [[תושב קבע|תושבי קבע]] בישראל.{{הערה|דוד רטנר, "[https://www.haaretz.co.il/misc/1.965591 עם אנשי הקהילה הגרמנית בית-אל, שנהפכו אחרי 40 שנה לתושבי קבע]" הארץ (12.5.2004).}} ילדי הקהילה בגיל גיוס משרתים ב[[צה"ל]] בתפקידים טכניים.
בשנת 1977 חברי הקהילה החלו לייצר מערכות סינון אוויר ובשנת 1999 הוקמה חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ בבעלות קיבוץ בית אל. בתחילה הביקוש היה מצומצם לתוצרתם אולם לאחר [[מלחמת המפרץ]] עלה הביקוש למוצרים וכיום חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ מייצאת את מוצריה לכ-70 מדינות. לקהילה מפעלים בזכרון יעקב, [[שקד (יישוב)|אזור התעשייה שח"ק,]] [[בני יהודה (יישוב)|אזור תעשייה בני יהודה]], מושב [[מגן שאול]] ואזור התעשייה ספיר בערבה.
ה[[סמליל]] של תעשיות בית אל הוא [[תיבת נח]] ומעליה ה[[קשת בענן|קשת]], בדומה לסיפור נח שבנה את התיבה להגן על יושביה, גם מערכות הסינון אוויר נועדו למגן את האוכלוסייה.
לקהילה מפעלים המתמתחים בעיבוד שבבי, הזרקת פלסטיק, קווי ייצור ומזון. כמו כן, לקהילה חנות מפעל כשרה בזכרון יעקב ובה: לחמים ודברי מאפה, דבש, ריבות, מוצרי [[שוקולד]] ומגוון שמיכות וכריות [[שמיכת פוך|פוך]].
מתוך רצון לחיות חיים שוויוניים המבוססים על ערכי הצניעות, ההרמוניה וה[[תנ"ך]] התאגדו חברי הקהילה לקיבוץ עירוני, כאשר כל אחד תורם כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. הקהילה מחזיקה בית הורים לזקני הקהילה הממוקם בבנין הראשי של פנסיון דורה שוורץ לשעבר, חדר אוכל משותף בו הם אוכלים בצהרים, משק חי לתוצרת העצמית ואולם תפילה. לקהילה אין [[כנסייה]] או [[כומר]]. ילדי הקהילה לומדים בבית ספר של הקהילה ובכיתה ט' עובדים במפעלי התעשייה ומקבלים הכשרה מקצועית - טכנולוגית, במקביל ללימודים בבית הספר.
הקהילה קוברת את מתיה בזכרון יעקב, בנימינה - גבעת עדה ובמתחם [[מתחם בתי הקברות בחיפה|בתי הקברות בחיפה]] שם קבורה אמה ברגר. קבריהם אחידים ואין עליהם [[צלב]].
עד עתה לא ידוע על שום פעולה מסיונרית מצד חברי הקהילה. עובדה המצוינת באתר של [[יד לאחים]]{{הערה|1=[http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=315&ArticleID=1047 אמה ברגר באתר יד לאחים]}}.
==מוצרים כשרים ואהדה לתורת משה==
קהילה זו כל מוצרי המאכל שלה נמכרים בכשרויות מהודרות.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Beth-El Zikhron Yaakov Industries}}
* [http://www.goethe.de/ins/il/lp/kul/mag/dsi/hai/he10242239.htm קהילת בית אל בזכרון יעקב], באתר [[מכון גתה]].
* [http://www.malon.co.il/article.aspx?id=37230 עדת הנוצרים של אמה ואלזה ברגר], באתר מלון
* {{הארץ|דוד רטנר|עם אנשי הקהילה הגרמנית בית-אל, שנהפכו אחרי 40 שנה לתושבי קבע|1.965591|12 במאי 2004}}
* {{כלכליסט|ארי ליבסקר|האב, הבן ורווח הקודש: מעצמת התעשייה הנוצרית שמגיעה לערבה|3730332|25 בינואר 2018}}
* [http://www.be-outlet.co.il אתר חנות המפעל] של קהילת בית אל בזכרון יעקב
==הערות שוליים==

גרסה מ־14:13, 17 בנובמבר 2019